בבית הכנסת שלנו, כמו בעוד בתי כנסת, נוהגים לערוך סיום מסכתא בתשעת הימים. לאחר סיום המסכת התפללו מנחה והתעורר וויכוח בין המתפללים האם יש לומר תחנון?

 

נכון לעשות סיום מסכת בתשעת הימים, ואין צורך לומר ביום כזה את תפילת ה'תחנון'.

 

במסכת שבת דף קיח,ב נאמר: "ואמר אביי תיתי לי דכי חזינא צורבא מדרבנן דשלים מסכתא עבידנא יומא טובא לרבנן" – כאשר אני רואה תלמיד חכם מסיים מסכת, אני עושה יום שמחה לחכמים. וברמ"א ביורה דעה סימן רמ"ו כתב: "כשמסיים מסכתא, מצווה לשמוח ולעשות סעודה ונקראת סעודת מצווה". והש"ך שם מביא בשם המהרש"ל, שגם מי שלא סיים בעצמו את המסכת, מצווה גדולה שישמח עם המסיים, והמהרש"ל אף הורה שבברכת המזון של סעודת הסיום יברכו 'שהשמחה במעונו'.

 

אמנם בספר פרי השדה כתב שגם ביום כזה אין פטור מלומר תחנון, אך להלכה כתב בספר חתן סופר שביום סיום מסכת שהום יום טוב אין לומר תחנון. ובשער יששכר הביא שתלמידי הבעל שם טוב היו נוהגים לעשות סיום מסכתא בתשעת הימים, כיוון שבסיום המסכת מחלישים את כוחו של הס"מ, ועל כן טוב לעשות בימים אלו סיום מסכת כדי להחליש כוחות הטומאה. לכן יש להקל באמירת תחנון, ובפרט שאמירת תחנון הינה רשות כמו שכתב בטור בסימן קלא, ומכל מקום ראוי להקפיד שאת לימוד המסכת אותה מסיימים עשו כראוי, ולמדו בהבנה, ולא ברפרוף, שכן לימוד שטחי אינו פוטר. להרחבה ועיון נוסף ראה בספר נטעי גבריאל, בין המצרים חלק ב', עמ' תרכ"ז.