האם ביום כ"ח באייר הנקרא 'יום ירושלים' יש לומר תחנון גם לאלו הסוברים כי ביום ה' באייר [יום העצמאות] אין לדלג על תחנון?

 

לפי דעת פוסקים רבים, גם אם לא נהגו להימנע מתחנון ביום ה' באייר, מכל מקום ביום ירושלים שהוא יום שנעשו בו נסים גדולים, אין לומר בו תחנון.

 

בספר מחזור ויטרי [שהיה אחד מהראשונים] סימן תק"ג כתב שמאחר שתחינה [תחנון] לא באה אלא על הצרה וכמו שכתוב בתהילים 'יענך ה' ביום צרה' ממילא יום שיש בו שמחה [כמו במקום שמקיימין בו ברית מילה] אין אומרים בו תחנון. כך כתב גם באבודרהם ובעוד ראשונים.

ביום כח באייר ארעו נסים גדולים לעם ישראל, נוצחו אויבינו ושוחררה עירינו. הכותל עבר לשליטת ידיים יהודיות, והעיר הקודש והמקדש חוברה לה יחדיו. מאחר שכך נהגו רבים מאד מן הפוסקים לנהוג שלא לומר תחנון ביום זה, על אף שלא נהגו כן ביום ה' באייר יום העמצאות.

הנה מספר עדויות: הרב יאיר חדד במאמרו בירחון אור תורה אב תשע"א מעיד כי ראש ישיבת פורת יוסף הרב יוסף עדס ז"ל אמר לתלמידיו כי ביום זה שנעשו בו נסים גדולים לכולי עלמא אין לומר בו תחנון. בספר חזון עובדיה ארבע תעניות עמוד תפט הביא משם הרב"צ אבא שאול ז"ל שגם לא נהל לומר בו תחנון, והרב יהודה ברכה מחבר הספר ברכת יהודה העיד כי הרב עובדיה יוסף אמר לו כי אין לומר תחנון ביום ירושלים ואף לא במנחה של ערב היום כלומר ביום כ"ז באייר.