שאלה
כיצד יש להעיר לגבאי, פרנס, שליח ציבור או בעל קורא שטעו בתפקידם או בתפילתם, לאור מקורות ההלכה?
תשובה
איסור גדול הוא לבזות את חבירו, וחמור הדבר שבעתיים כאשר מדובר באחד מנבחרי הציבור, או שמתרחש הדבר בבית הכנסת, שהוא בית ה' ומקום השכינה. ועל כן יש להעיר למי שטעה בדרך כבוד ובנימוס.
מקורות והרחבה
בשולחן ערוך כתוב כי המאנה חבירו בדברים עובר בלאו של "לא תונו", ועל אף שאין חיוב מלקות במקרה זה מכל מקום מנדין את המבייש עד שיפייס את חברו. בסימן רמ"ג כתב השולחן ערוך כי "עוון גדול לבזות תלמידי חכמים או לשנאותן, וכל המבזה את החכמים אין לו חלק לעולם הבא.
בעקבות דברי השולחן ערוך הללו פסק הש"ך בסימן תכ כי לראשי וממוני הקהל יש דין של 'תלמידי חכמים' ביחס לאיסור ביזוי זה. ויעויין בספר משנה ברורה בסימן קנא שפסק כי המבזה את חברו בבית הכנסת שהוא בית ה' עובר באיסור חמור מאחר שהוא מבזה את חברו בפני השכינה. גם המבזה את חבירו בפני תלמיד חכם דינו חמור עד שכתבו עליו הפוסקים שמעמדו מוגדר כאפיקורוס.
לאור המקורות הנ"ל, כתב בספר פתחי חושן [חלק ד עמוד תלה], כי יש להיזהר בענין שליח ציבור או בעל קורא שטעה, שלא להלבינו, אלא להעמידו על טעותו בדרך כבוד.