רכשתי עלייה בבית כנסת של קהילה עשירה ואין בידי לשלם

שאלה

הזדמנתי בשבת לבית כנסת של אנשים אמידים מאד בארה"ב ומאחר שהיה זה יום היארצייט של אבי ז"ל ביקשתי לעלות לתורה. הגבאי נקב באזני את מחירה של העלייה ואני הסכמתי. במוצ"ש ניגש אלי הגבאי ודרש את התשלום העצום אך אני השבתי כי אין בידי סכום כזה וכי הבטחתי ניתנה מן השפה ולחוץ. האם מחוייב אני להתאמץ ולפרוע את הסכום העצום?

תשובה

עליך לשלם סכום שהיו משלמים עבור עלייה בבית כנסת מכובד אך לא סכום כל כך מופרז.

מקורות והרחבה

שאלה זו הגיעה לשולחנו של הפוסק הגדול הרב אלישיב זצ"ל [על ידי חתנו הרב זילברשטיין שליט"א], והוא השיב כי יש לברר מה עושים הגבאים עם הכסף אותו הם גובים מן המתפללים.

האם הם מוציאים אותו לצדקה אמיתית או לבדק הבית ותחזוקת בית הכנסת, או שמא מבזבזים אותו עבור מסיבות וכינוסים שאין בהם לא תורה ולא צדקה [ודי למבין...]. אם הולך הכסף לאירועים מן הסוג אין מאום בהבטחתו ואין זה נדר צדקה.

ומה כאשר מתברר כי הגבאים עושים עם הכסף שימוש נכון וראוי? גם אז יש בהחלט מקום לומר כי אין לגבאים רשות לדרוש סכומים כל כך גבוהים מיהודים הרוצים לעלות לתורה.

בית הכנסת הרי מיועד לכל יהודי, ומה יעשה אדם חסר אמצעים שהגיע לבית הכנסת ורוצה לעלות לתורה עבור יום הזיכרון של אביו? האם יפסיד הוא זכות זו רק בגלל שאין בידו די אמצעים?

הגמרא במסכת בבא בתרא דף ח כותבת כי רשאים בני העיר לקבוע מידות ושערים וכו', אולם הדבר הזה מותר רק כאשר אין בכך הפסד לאחר, כאשר נגרם בכך הפסד לאחרים אסור לקבוע מחירים מופרזים [ראה שם בראשונים נימוקי יוסף בשם הר"ן].

גם במקרה זה נגרם בהחלט הפסד למתפללים שאינם עשירים ואין זו הנהגה נכונה.

לכן ישלם העולה סכום שמשלמים בבית כנסת מכובד אך לא סכום מופרז כזה [ראה ספר חישוקי חמד בבא בתרא כמ' עג, וספר קב ונקי, א, תשובה שכ"א].