רופא או איש הצלה שנכנס לבית כנסת לטיפול צריך לומר פסוק?

שאלה

כידוע הנכנס לבית הכנסת שלא לצורך תפילה או לימוד צריך לומר פסוק, האם כאשר הנכנס הוא רופא או איש הצלה שנקרא לטיפול באחד המתפללים צריך גם כן לומר פסוק?

תשובה

רופא או איש הצלה הנכנס לבית הכנסת לצורך טיפול בחולה מסוכן אינו צריך לומר פסוק, ויש הסוברים כי אם החולה לא נמצא במצב סכנה – יאמר פסוק.

מקורות והערות

במסכת מגילה [דף כח] נאמר, כי אין נכנסים לבית הכנסת מפני הגשמים, וכן פסקו הרמב"ם והשולחן ערוך. עוד הובא במסכת מגילה שם, שרבינא ורב אדא בר מתנה היו עומדים ושואלים שאלה מרבה. בתוך כך החלו לרדת גשם ונכנסו לבית המדרש. אמרו החכמים כי מה שנכנסנו אינו מפני המטר אלא מפני שהלימוד צריך יישוב הדעת.

וכתב על זה הבית יוסף כי ממה שהם לא נכנסו לבית המדרש משום הגשמים אלא משום שהלימוד צריך יישוב הדעת מוכח כי כניסה מפני גשמים לא נחשב לדוחק והיא אסורה.

במשנה ברורה כתב שאין להיכנס לבית הכנסת כדי להינצל מן הגשמים גם אם אומרים פסוק וכן הוא בשו"ת יביע אומר. אמנם דעת ערוך השולחן להקל בזה וכן כתב בשו"ת שרידי אש.

כאשר אדם נכנס לבית כנסת מתוך צורך לקרא לחברו או ששכח שם איזה חפץ יכנס ויקרא מעט [עדיף שיקרא הלכה ואם לא משנה ואם לא פסוק. אם אנו יודע לקרא כלל יאמר לתינוק שיקרא עבורו פסוק או ישהה מעט בעמידה בבית הכנסת]. הלכה זו הובאה בגמרא מסכת מגילה לעיל.

וכתב על זה הרמב"ם: מי שצריך להיכנס לבית הכנס לקרא לתינוק או לחברו יכנס ויקרא מעט, או יאמר שמועה 'ואחר כך' יקרא לחברו, כדי שלא יכנס בשביל חפציו בלבד".

מכל האמור עולה כי הכניסה לבית הכנסת צריכה להיות לצורך ואפילו כניסת גשמים אינה נחשבת לצורך. גם אמירת פסוק במקרה כזה של גשמים לא בהכרח מועילה כפי שראינו שנחלקו בזה גדולי עולם.

אולם כאשר נכנס רופא או איש הצלה לבית הכנסת להציל אדם ברור כי אין לך צורך גדול מזה ואין הוא צריך לומר פסוק, וכך פסק בספר 'משכן לדוד' בשם הגר"י זילברשטיין שליט"א. אולם כאשר נכנס לצורך חולה שאין בו סכנה ראוי שיאמר פסוק. אמנם מובא שם בשם הגר"י אייזנבך כי גם במקרה של חולה שאין בו סכנה אין הוא צריך לומר פסוק. להרחבה ראה בספר בית הכנסת כהלכה לרב מאיר שמואלי פרק ה'.