המדור ההלכתי: האם מותר לקיים מניין בלובי הבנין ובחצרות הבתים?

שאלה

לקראת חגי תשרי רצינו לברר האם נכון המנהג להתפלל בחצרות בתים או בחדרי מדרגות, כפי שיש רבים הנוהגים כך בתפילת ערבית של מוצאי שבת למשל?

תשובה

מותר לקיים מניין בלובי הבניין או בחצרות הבתים כאשר הם אינם פרוצים – כלומר יש להם מחיצות, וכאשר אין חשש שיפריעום עוברים ושבים.

מקורות והערות

בגמרא בברכות [לד, ב] נאמר כי חצוף מי שמתפלל בבקעה, ומסבירים הראשונים [רש"י והנימוקי יוסף, וכך נפסק בשולחן ערוך] כי כאשר אדם מתפלל במקום צניעות חלה עליו אימת המלך וליבו נשבר, להבדיל ממקום פרוץ שם לא מוטלת עליו אימה זו. אמנם בריא"ז כתב: 'דרך חציפות הוא להתפלל בבקעה מקום שהרבים מצויים' והוסיף, 'ואם היו מתפללין שם בעשרה אין בו משום חציפות'.

והקשו התוס' מן הפסוק 'ויצא יצחק לשוח בשדה' ומשמע שהתפלל בחוץ, והשיבו כי שם מדובר בהר המוריה. תירוץ נוסף, שהאיסור הוא היכן שעוברים שם רבים אולם יצחק התפלל בשדה, ולא במקום שעוברים שם רבים. טעם נוסף מובא בראבי"ה שאם מתפלל בבקעה מראה תפילתו לכל וזו חציפות, אולם אם מתכנסים עשרה אין בכך פגם.

נמצאנו למדים שישנם שלשה טעמים לאיסור תפילה בבקעה – משום שבמקום פרוץ לא חלה עליו אימת המלך, מפני שמראה תפילתו לרבים, בגלל שישנם רבים שעוברים שם ועלולים להפריע לו.

וכעת לנידונינו: לפי הטעם הראשון [וזו כאמור דעתו של השו"ע] שאין עליו אימת המלך, נראה שאם המקום פרוץ וללא מחיצות הדבר אסור, אולם אם יש מחיצות והמקום לא פרוץ - מותר.

לפי הטעם השני שמראה תפילתו לכל אין בכך פגם כיוון שמתפלל במניין והראשונים כתבו שבמקרה כזה הדבר מותר.

לפי הטעם השלישי שעוברים ושבים עשויים להפריע לו, תלוי אם אכן המקום נמצא בדרכם של עוברים ושבים. אם מדובר בחדר מדרגות או בלובי שיועד לזה ואין שם עוברים ושבים בתפילה – הדבר מותר.

גם לפי דעת השולחן ערוך שהביא כאמור את הטעם הראשון, אין להתפלל לכתחילה במקום שיש חשש שעוברים ושבים יפריעוהו מתפילתו. למקורות נוספים והרחבה ראה בית כנסת כהלכה, בית רמח"ל ירושלים, עמ' עה-עז.