המדור ההלכתי: בית כנסת שומם שחי מחדש, האם יש חיוב להתפלל בו בנוסח הישן שנהגו בו?

שאלה

בית הכנסת בשכונתינו עמד שומם מזה מספר שנים, עד שכעת הגיע רב צעיר ונמרץ שהפיח בו חיים. אלא שהרב והמתפללים החדשים מתפללים בו בנוסח עדות המזרח, ובית הכנסת פעל עשרות שנים בנוסח אשכנז, האם מותר להם לעשות שינוי מן הסוג הזה?

תשובה

שאלה זו הובאה לפני הפוסק הגדול הרב יוסף שלום אלישיב והתיר לשנות את הנוסח.

הרחבה ומקורות

במסכת פסחים דף נ נאמר: אל ישנה אדם מפני המחלוקת.

על בסיס הלכה זו דן בספר אגרות משה [אורח חיים סימן כג] האם אדם המתפלל בבית כנסת בנוסח מסויים והוא מבקש להתפלל בתפילת לחש בלחש בנוסח שהוא רגיל בו, האם יכול לעשות זאת או שמא עובר הוא על 'אל ישנה אדם מפני המחלוקת'.

ופסק רבי משה פיינשטיין זצ"ל כי כאשר מתפלל הוא בלחש אין מחוייב הוא להתפלל בנוסח של הציבור, שהרי אין הוא גורם למחלוקת בכך שמתפלל בלחש בנוסח אחר.

אמנם כאשר אומר הוא 'קדושה' יאמר בנוסח של הציבור, שכן כל אמירת הקדושה מגיעה מכוחה של הציבור ועל כן יש להתפלל בו כנוסחו של הציבור [יצויין כי הרב עובדיה יוסף זצ"ל חולק על האגרות משה בנקודה זו וסובר שגם בקדושה יתפלל אדם בנוסח הרגיל בו. כנגד הטעם של 'האגרות משה' מסביר הרב עובדיה יוסף, כי אמנם נכון הוא שאמירת הקדושה מגיעה מכוחו של הציבור, אולם דבר זה נוגע רק לפסוקים 'קדוש', 'ברוך' ו'ימלוך' שאותו מחוייבים הציבור לומר וכאן בלאו הכי הנוסח זהה. וראה באגרות משה שמתייחס לטענה זו ומשיב עליה].

מכל מקום, אומר הרב יצחק זילברשטיין שליט"א בספר 'קב ונקי' [ב, יז] שעל פי דברי האגרות משה יש להתיר את הנידון בשאלתנו שכן, כאשר מגיעים לבית כנסת שומם וכל הציבור מתפלל בנוסח חדש, וודאי שאין פה חשש מחלוקת.

ומוסיף בספר 'קב ונקי', שהרב יוסף שלום אלישיב אמר כי מאחר שישנם שיטות שבית כנסת שומם בטלה קדושתו, ואפשר למכרו גם ללא הרשאת שבעת טובי העיר [ראה על כך בשער הציון סימן קנג ס"ק סא], אם כן פשוט וברור שמנהגי בית הכנסת הישן בטלו, ואין חיוב לנהוג בו את מנהגיו ואת נוסחאותיו הקודמים.