המדור ההלכתי: נטיעת אילנות בחצר בית הכנסת

שאלה

בבית הכנסת שלנו, מבקש הגנן לנטוע עצי נוי בחצר, ואחד מן המתפללים טען כי הדבר אסור משום מה, האם יש מקור לדבריו?

תשובה

בדבר זה נחלקו גדולי הפוסקים, יש המתירים ויש האוסרים, ברם אם כבר ניטעו העצים, אין צורך לעוקרם.

הרחבה ומקורות

הלכה בלתי ידועה זו מקורה בדברי הגאון רבי עקיבא איגר בהגהותיו לשולחן ערוך [סימן קנ]. דבריו של רבי עקיבא איגר מוסבים על דברי הרמב"ם שכתב: "הנוטע אילן אצל המזבח או בכל העזרה בין אילן  סרק בין אילן מאכל, אף על פי שעשה אותו לנוי ויופי לו הרי זה לוקה, שנאמר לא תטע לך אשרה כל עת אצל מזבח ה'".

וכתב רבי דוד עראמה על כך: "ונראה לדעתי דאפילו אצל בית הכנסת אסור מדרבנן". את דבריו, הביא כאמור רבי עקיבא איגר להלכה, וכן פסק להחמיר בשו"ת מהר"ם שיק שג. הרציונאל העומד מאחורי הפסיקה הוא שבית כנסת הנחשב ל'מקדש מעט' דומה לבית המקדש בעניין הזה ומכאן שגם בו אסור לנטוע אילנות. הלכה זו למעשה הובאה גם משמו של הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל והגאון רבי יוסף שלוום אלישיב זצ"ל.

אמנם בשו"ת יביע אומר חלק ט' העלה להקל בזה וראה שם שהביא לדון האם איסור נטיעת האילן הוא דווקא בעזרה או אף בכל הר הבית.

לסיכום: רבים מן הפוסקים אסרו לעשות זאת, אמנם בספר יביע אומר והובאו דבריו להלכה בספר הלכה ברורה [חלק ז' עמ' שו], התירו.

נידון נוסף הוא האם לדעת האוסרים יש לעקור את העצים אם כבר ניטעו. בשו"ת בנין ציון כתב שאם קנו גן הסמוך לחצר בית הכנסת כדי להרחיב את החצר והיה שם אילן אגוז נטוע – אין לקצוץ את האין, מפני שגם בבית המקדש מה שהיה נטוע מקודם אין בו איסור.

מה הדין בנטיעת אילנות ברחוב שלפני חזית בית הכנסת? בשו"ת הר צבי [א, עד] דן בדבר והעלה להקל מפני שהאילנות ניטעו לנוי הרחוב ולא בשביל בית הכנסת, ודווקא בחצר בית הכנסת יש לאסור. למקורות ודיונים נוספים סביב שאלה מעניינת זו ראה: ספר הלכה ברורה חלק ז' עמ' שה-שו, ספר בנין עדי עד חלק ב' עמ' כט, שו"ת שמחת כהן חלק ז' סימן י - בעניין עצי הדס וערבה בחצר בית הכנסת.