המדור ההלכתי: קבלת תרומה מרפורמים

שאלה

לבית הכנסת שלנו הוצעה תרומה נדיבה בסך 250 אלף דולרים, אלא שהתורם השייך לזרום הרפורמי דורש כי ננציח את שמו בבית המדרש, האם לאור מצוקתנו הכלכלית הקשה, נוכל להיענות לדרישה?

תשובה

דבר זה הוא חמור ביותר, ואין להקל בדבר הזה.

מקורות והערות

הנה בשאלה זו יש שני נידונים: האם מותר לקבל כסף, תרומה, מרפורמים עבור בתי כנסת אורטודוקסים, וכן האם מותר הדבר כאשר מתעקש התורם כי שמו יונצח בבית הכנסת..

והנה בעוד שעל השאלה הראשונה יש מקום להקל בדיעבד, ביחס לנידון השני אין כל מקום לפשרות.

ביחס לנידון הראשון, נאמר במסכת בבא בתרא [דף י] שאסור לקבל צדקה מן הגויים, ובבית יוסף ביורה דעה [סימן רנט] כתב שישראל שהמיר דתו ומנדב נר למאור לבית הכנסת אין לקבל זאת ממנו משום שהדבר דומה לקרבן, ובמסכת חולין [דף ה] כתוב 'אדם כי יקריב 'מכם', ולא כולכם להוציא את המומר.

אמנם ראה בשו"ת דעת סופר [יו"ד סימן פט] שהביא שהאליה רבה סבור שדווקא נר שעווה שדומה לקרבן אסור אבל שאר דברים מותר, ולפי זה ניתן יהיה לקבל מעות עבור בית הכנסת.

פוסקים רבים דנו בסוגיה זו, ומסקנתו של בעל ה'יביע אומר' היא כי אין לפנות לכתחילה ב'חוזר' לרפורמים, אולם אם תרמו מעצמם ניתן להקל ולקבל.

אכן ביחס לנידון השני של הנצחת שם התורם אין כאמור כלל מקום להקל בדבר.

בשו"ת הנ"ל הביא שגאוני עולם בדורות הקודמים יצאו באיסור חמור כנגד הריפורמים וכנגד בתי הכנסת שלהם אשר נבנו בחיקוי הכנסיות של הנוצרים ודימו אותם לבתי עבודה זרה שאסור להיכנס בהם, וכך הוא בדברי המהר"ם שיק בחלק אורח חיים סימן עא.

והגאון מחנה חיים בתשובה המליץ על בתי הכנסת הללו את מה שאמר רבי טרפון במסכת שבת [דף קטז], 'שאם יבואו לידי ספרי מינים שורף אני אותם עם האזכרות שבהם, ואפילו אדם רודף אחריו להרגו ונחש רודף אחריו להכישו נכנס לבית עבודה זרה ואין נכנס לבתיהם של אלו שהללו אינם מכירים וכופרים, והללו מכירים וכופרים'.

וראה פסיקת הרמב"ם בפרק ו מהלכות יסודי התורה 'אפיקורוס ישראל שכתב ספר תורה שורפים אותו עם האזכרות שבו, מפני שאינו מאמין בקדושת ה' ולכן מצווה לשרפו ולבערו מן העולם כדי שלא להניח שם לאפיקורסים ולא למעשיהם'.

ועל כך כותב בעל היביע אומר: "ואם כן איך יעלה על הדעת להתיר לחרות שמות בתי הכנסת של הריפורמים, בעט ברזל ועופרת ולהשאיר להם שם עולם שלא יכרת, ולחלוק להם כבוד בשערי מקום מקדש מעט שלנו"?

ומסיים הגאון זצ"ל את תשובתו: "ועל כן עצבתי אמונה לכבוד תורתו שאם יעמדו הריפורמים על דרישתם לחרות את שם בית הכנסת שלהם בפתח בית הכנסת של המוסד של כבוד תורתו, ימנע עצמו מלקבל תרומותיהם וממקום אחרי ישלח שלומיו, כי לא אלמן ישראל, וכמו שאמרו חז"ל: 'ישראל אשריהם ישראל שנתבעים ונותנים'". להרחבה ראה שו"ת יבי"א ז, כב, ז.