- אתם כאן:
- עמוד הבית
- מדריך לגבאי
- מדור הלכתי
- המדור ההלכתי: האם מותר להתפלל בניגון שמקורו אינו יהודי?
המדור ההלכתי: האם מותר להתפלל בניגון שמקורו אינו יהודי?
- פרטים
- קטגוריה: מדור הלכתי
- פורסם בשבת, 10 דצמבר 2016 20:06
- נכתב על ידי הלכתי
שאלה
אנו מתפללים במנין נוסח 'קרליבך', ומשכך עלו בידינו שלש שאלות: האם מותר לנו לשיר פסוקי תפילה במנגינות שמקורותיהם אינם יהודיים [שאינם מלחניו של קרליבך], האם מותר לנו לנגן את שם השם, וכן האם מותר לנו לחזור על התיבות לצורך הניגון, בקדושה וכן הלאה?
תשובה
א. מותר לנגן את הפסוקים במנגינות שאינן ממקור טהור.
ב. אין לכפול תיבה בתפילה לצורך המנגינה.
ג. מותר לנגן גם את שם ה', אך להקפיד על ההגיה הנכונה.
מקורות והרחבה
ביחס לשאלה הראשונה, הנה כתב רבי יהודה החסיד בספר חסידים [סימן תשס"ח]: מי שקולו נעים יזהר שלא יזמר ניגוני נכרים כי עבירה היא, ולא ניתן לו קול נעים אלא לשבח לבורא יתברך ולא לעבירה.
גם בשו"ת הריף [סימן רפא] כתב: שליח ציבור שמרנן בפיו שירי ישמעאלים ומוציא מפיו דבר נבלה מסלקין אותו ממשרתו ועליו ועל כיוצא בו נאמר 'נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה'.
אלא שפסקים אלו נאמרים על מי ששר ניגוני ושירי נכרים ממש, אמנם מי ששר שירי קודש במנגינות של נכרים אין בכך כל בעייה, וכך כתב בספר ברכי יוסף להחיד"א [סימן תקס], שמה שיש חכמים שמתאוננים על חזנים שמנעימים קולם מניגוני הערבים לא מבני ישראל המה – אין הדין עמם כי אין בכך כלום.
בשו"ת יחוה דעת [ב, ה] הביא הפוסקים הנ"ל וכתב כי סמכו גדולי הדורות של עדות המזרח לחבר שירים ופזמונים בלחן של שירי ערבים לשורר ולזמר להשם יתברך, ויש להמליץ על זה: על 'ערבים' תלינו כינורותינו.
ביחס לשאלה השניה, למרות שיש שכתבו שמותר לכפול את תיבת 'שהחיינו' שלש פעמים בברכה, אין הדין עמהם, ויש לכך שתי סיבות, האחת כעין שאמרו בגמרא האומר 'שמע שמע', 'מודים מודים' משתקים אותו. והסיבה השניה שיש בכך משום הפסק, וכן פסק בשו"ת פקודת אלעזר [כה], ובשדי חמד [אסיפת דינים מערכת הפסק] ויחוה דעת [שם].
ביחס לשאלה השלישית, החיד"א כתב בשו"ת חיים שאל [ב, לח], על פי דברי הגאון החסיד רבי כליפא מלכא שמותר לנגן בשם ה' וסימן לדבר 'רננו צדיקים בה'.
גם הגאון רבי אליעזר אשכנזי [מעשה ה' – מעשה מצרים פרק ה], כתב כי מכך שכתוב רננו צדיקים בה', ולא רננו צדיקים לה', אותה הוא כי מותר לנגן בשם ה' מאחר שכל כוונתם לשם שמים.
אמנם בספר יחוה דעת [שם] מדגיש כי ברור הדבר שיש להקפיד לומר שם ה' כמתכונתו והוויתו בטעם מלרע כלומר שהטעם למטה באות נ' ולא לאומרו מלעיל שיהיה הטעם באות ד' בגלל המנגינה.