האם רופא משפחה שמגלה כי זמן תפילה הגיע צריך להפסיק מעבודתו?

שאלה

רופא משפחה מקבל חולים במרפאתו כאשר הוא מבחין כי הגיעה השקיעה, ואם לא ימהר להתפלל יפסיד את התפילה. האם ימשיך בעבודתו או יפסיק כדי להתפלל? יודגש כי מדובר בחולים שאין בהם סכנה שאם לא כן, הרי פיקוח נפש דוחה הכל.

תשובה

מן הדין, פטור הרופא מן התפילה מאחר שהוא עוסק במצוות השבת אבידה, והעוסק במצווה פטור מן המצווה.

 

הרחבה ומקורות

במסכת ברכות דף טז נאמר: "בשבתך בביתיך פרט לעוסק במצווה", רופא המטפל בחולה הרי הוא בגדר 'משיב אבידה', ואדם שעסוק במצוות השבת אבידה פטור ממצוות תפילה.

בספר חישוקי חמד מוסיף כי אם החולה לא סובל, רשאי הרופא לבקש ממנו מחילה ולבקש ממנו שימתין עד שיסיים תפילתו ואז יחזור לטפל בו. אולם אם מדובר בחולה שסובל, ולמשל חולה הנמצא במרפאת שיניים וסובל בשינו, לא יתפל הרופא אלא ימשיך לטפל בפציינט.

עוד מוסיף בספר הנ"ל כי בין גברא לגברא, כלומר בין מטופל למטופל, רשאי הרופא לבחור במצוות התפילה כיוון שזמנה עובר.

הלכה דומה עוסקת בדיינים שהתחילו לדון סמוך לזמן מנחה שההלכה היא שעליהם להפסיק ולהתפלל. והקשה בספר האדר"ת מדוע? הרי עוסק במצווה פטור מן המצווה? והשיב כי גבאי צדקה אינו נחשב 'עוסק במצווה', שהרי איש לא הכריח אותו להיות 'גבאי צדקה', כך גם דיין – איש לא הכריח אותו להיות דיין, ולכן צריך להפסיק. הלכת 'עוסק במצווה פטור מן המצווה' נאמרה ב'השבת אבידה' שאז המצווה מוטלת על האדם – שהרי הוא זה שמצא את האבידה ולכן הוא פטור מן המצווה.

בנקודה זו שווה מצוות השבת אבידה, שכן גם רפואת חולים מוטלת על כל אחד ואחד, ולכן הרופא שעסוק בריפוי חולים, גם כאלו שאינם בכלל סכנה, נחשב ל'עוסק במצווה פטור מן המצווה'.

למקורות נוספים ראה חישוקי חמד מסכת ברכות עמ' קד-קה.