שאלה
זאב, יהודי עשיר, היה בנו של יהודי עשיר גם כן, והוא החליט לתרום את בנייתו של בית כנסת חדש. זאב ביקש לקרא לבית הכנסת החדש 'חניכי הישיבות' כשמם של בתי כנסת רבים בארץ, אך אז נזכר, כי אביו ששמו היה מנחם, בנה לפני שנים בית כנסת בחו"ל וקראו 'כתר תורה'. האם צריך הוא לקרא את בית הכנסת החדש על שם בית הכנסת של אביו?
תשובה
אכן כך. מן הראוי שיקרא יצחק לבית הכנסת החדש 'כתר תורה' ובזה מכבד הוא את אביו. שם זה עדיף גם על הנצחת שמו של אביו בבית הכנסת וכגון 'אהל מנחם'.
הרחבה ומקורות
בפרשת תולדות [בראשית, כו, טו] נאמר "וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו, סתמום פלשתים" ושלשה פסוקים מאוחר יותר נאמר: "וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם, ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו".
רבנו בחיי מסביר, כי יצחק קרא להם בשמות שאביו קרא שכן היה זה לכבוד אביו. וממה שהתורה הודיעה לנו על כך, אות הוא כי נחשב הדבר לזכות עבור יצחק. רבנו בחיי אף מוסיף, שייתכן כי בזכות זו, לא השתנה שמו של יצחק [כפי שהשתנו שמם של אברהם ויעקב], שכן הוא זכה בכך כמידה כנגד מידה.
ואולי יש לפקפק ולדון מאחר ששם יצחק חפר את בארות אביו גופם, ולא בארות אחרים, כמו כאן שמדובר בבית כנסת אחר, אך מכל מקום נראה שאין בכך הבדל מעשי, מה עוד, שעתידים בתי כנסת שבחו"ל לעבור לארץ.
האם כדאי היה שיקרא זאב את בית הכנסת על שמו של אביו, וכגון אם קראו לו מנחם – ייקרא בית הכנסת 'אהל מנחם' או 'משכן מנחם'? התשובה הנלמדת מן הפסוקים הנ"ל היא שעדיף לקרא בשמו של בית הכנסת עצמו 'כתר תורה', שהרי יצחק לא קרא לבארות 'בארות אברהם', אלא בשמות שאברהם אבינו עצמו קרא להם. להרחבה ראה בספר אבני זיכרון עמ' שלח.