שאלה
בבית הכנסת שלנו נוצרה סיטואציה לא נעימה: אחד המתפללים, אדם הנמצא בקו העוני אסף כסף זמן רב, ולאחר שרכש בדים וחוטי ריקמה, טרחה אשתו ורקמה מעיל נחמד לספר התורה. אלא שבאותה עת נתרם לבית הכנסת מעיל קטיפה לספר התורה שנקנה באחת החנויות המפוארות ביותר כך שאין כל ספק שמבחינת יפיו של הספר יש להשתמש במעיל הקנוי והמהודר, מה יש לעשות למעשה?
תשובה
יש להעדיף את המעיל של הזוג העני על אף מיעוט יפיו.
מקורות והערות
במסכת ביכורים [ג,ח] נאמר: העשירים מביאים ביכוריהם בקלטות של כסף ושל זהב, והעניים מביאים אותם בסלי נצרים של ערבה קלופה, והסלים והביכורים ניתנים לכהנים. כלומר העניים מביאים את ביכוריהם בסלים פשוטים ואילו העשירים בקלטות של כסף. המלבי"ם מסביר שהכהנים לוקחים את סליהם של העניים כמו שכתוב במשנה מפני שהעניים טרחו בדבר והכינו במו ידיהם את הסלים, כך שגם אם הקלטות של העשירים יפים יותר, סליהם של העניים רצויים יותר.
רמז לדבר, נאמר בפסוק 'ולקח הכהן הטנא מידך', כלומר הכהן נוטל את הטנא שנעשה 'מידך' – ממעשה ידך. נמצא שמעשה ידיו של האדם עדיף על פני המוצר הקנוי. והנה אמנם היה מקום לדון שבמעיל לספר תורה ישנה עדיפות להידור וליופי שהלא נאמר 'זה אלי ואנווהו', אולם מכל מקום מצינו בחומש ויקרא כי נדבת העני רצויה ומקובלת היא לפני המקום וכפי שנאמר 'נפש כי תקריב' ודרשו חז"ל כי המילה 'נפש' נאמר רק בקרבן מנחה אותם מקריבים על פי רוב העניים, שכן העניים שמנדבים את פרוטתם האחרונה נחשבים כאילו הקריבו את נפשם.
נמצא כי קיימת עדיפות לקרבן המגיע מעני מאשר מתנה יפה יותר הנרכשת ממקום עשיר. על כן יש להעדיף את המעיל אותו הביאו הזוג העני. להרחבה ראה בספר אבני חושן, עמ' תקמב-ג.