פינת ההלכה: חיטוי מעיל ספר התורה

חולה חצבת נישק ספר תורה, האם לשלוח את המעיל לחיטוי?

שאלה

בבית הכנסת שלנו יש וויכוח מעניין: אחד המתפללים חלה במחלת החצבת שהיא מחלה מדבקת כידוע, אלא שבשבת הוא הגיע לבית הכנסת ונישק בפיו את מעילו של ספר התורה. הגבאי ביקש לקחת את המעיל לכיבוס וחיטוי אלא שאחד המתפללים גער בו והזכיר לו את הנאמר "שומר מצווה לא ידע דבר רע". עם מי הצדק?

תשובה

יש למסור את מעיל ספר התורה לכיבוס וחיטוי, ובינתיים לעטוף את ספר התורה בטלית.

מקורות והרחבה

ברמ"א [אורח חיים סימן קמט] כתוב שנהגו ישראל לנשק את ספר התורה, ומביאים את התינוקות לנשק הספר כדי לחנכם ולזרזם במצוות, וראה גם בספר מטה אפרים שכתב שהעיקר הוא לחבק ולנשק את ספר התורה ולפייסו על שפגם בו ולא קיים את מה שכתוב בו.

ברמב"ם בהלכות רוצח ה"ד כתוב שאסור לאדם ליתן מעות או דינרים לתוך פיו שמא יש עליהם רוק יבש של מוכי שחין או של מצורעים ועלולים להידבק על ידי כך. גם במשנה ברורה כתוב בשם הט"ז בשם צוואת ר"א הגדול שמזהיר לא לשתות משיירי המשקה של חבירו שמא יש לו חולי בתוך גופו ועלול השותה להידבק ממנו.

הרב אלישיב זצ"ל שנשאל שאלה מעין זו, ציין לדברי הספר 'ויעש אברהם' שם מובאים דברי הרמב"ם הנ"ל ומצויין כי המחבר - האדמו"ר מטשכנוב - לא היה מניח לנשק בפה מטפחת הספר תורה בהוצאתו והכנסתו אלא רק ליגע בה ביד ולנשק את היד כמו שנוהגים במזוזה. מבואר איפא, שגם במקרה של מצווה יש לחשוש למחלות מדבקות. המסקנא אם כן היא, שהגבאים יעטפו בינתיים את ספר התורה בטלית וימסרו את מעיל ספר התורה לכביסה ולחיטוי. להרחבה ראה בספר אבני אש עמ' תתלו-תתלז.