- אתם כאן:
- עמוד הבית
- מדריך לגבאי
- טיפים ארגוניים
- נכים ובתי כנסת, היבטים פרקטיים והלכתיים.
נכים ובתי כנסת, היבטים פרקטיים והלכתיים.
- פרטים
- קטגוריה: טיפים ארגוניים
- פורסם בשישי, 11 אוקטובר 2013 10:08
- נכתב על ידי איגוד בתי הכנסת
נכים ובתי כנסת, היבטים פרקטיים והלכתיים. מה מותר מה רצוי, וממה כדאי להימנע.
על פי החוק הישראלי החדש, חייבים בתי הכנסת החדשים הנבנים בשנים האחרונות להיות מותאמים גם לאנשים נכים ובעלי מוגבלויות. בכתבה הבאה נציג את השינויים הנדרשים ואת הפתרונות לכך בעזרתה האדיבה של עמותת 'יד שרה'. בחלקו השני של המאמר, ננסה לגעת בחלק ההלכתי השייך לנושא זה, גם כן בעזרת 'יד שרה' וספרי הלכה נוספים.
א. אם מפלס בית הכנסת גבוה או נמוך, ממלפס המדרכה, יש לדאוג שאחת הכניסת תהיה עם רמפה או בעברית – כבש. מה הוא אורך הרמפה? פי ששה עד עשרה מגבה המדרגות. את הכבש יש לסמן באופן בולט.
ב. כאשר יש מספר מדרגות קטן ניתן להשתמש בכבש נייד. אם מספר המדרגות גדול במיוחד ואי אפשר להתקין כבש, רצוי להתקין מעלון או זחליל.
ג. יש להתקין מעקה חזק ויציב בצידו של גרם המדרגות ולדאוג לתאורה יציבה.
ד. עזרת נשים נדרשת להיות באותו מפלס של בית הכנסת. בבתי כנסת בהם עזרת הנשים נמצאת במפלס העליון, יתקינו עזרת נשים קטנה נוספת באותו מפלס.
ה. דלתות בית הכנסת: הדלתות נדרשות להיות רחבות, לפחות ברוחב 60 ס"מ. את הידית לדלת יש להתקין בשליש התחתון.
ו. מושבי בית הכנסת: בבתי כנסת רבים קיימים דלפקים להנחת סידורים ומושבים מובנים. יש להקצות מספר דלפקים כאלו לנכים כך שהמושב בהם יהיה חסר וניתן יהיה להציב במקום כיסא גלגלים.
ז. בימה וארון קודש: אין ספק כי חלק מאופיו של בית הכנסת הוא הבימה המוגבהת, וארון הקודש אליו עולים במדרגות. אם זאת חשוב לציין כי אין על כך הגבלה הלכתית. ניתן בהחלט לבנות במה או ארון קודש מפואר בגובה מפלס אולם בית הכנסת. אם בכל זאת קיימת בימה או ארון קודש מובה ניתן להשתמש בכבש נייד כדי שגם אנשים נכים יוכלו לעלות לתורה. אגב, קיימות בימות שאותם ניתן להטות לכיוןו העולה.
ח. הנקודה אולי החשובה מכל: שירותים. בית הכנסת חייב לדאוג לשירותים שיותאמו גם לנכים. התא צריך להיות גדול מספיק כדי שאדם בכיסא גלגלים יוכל להסתובב בובקלות, והאסלה וידית המים צריכים להיות נגישים. כמו כן יש לדאוג למתקן הניירות, מתג אור, ומראה בגובה מתאים. כמובן שכמו בכל שירותי נכים יש להתקין מוט אחיזה או ידיות רחבות לאורך הקיר.
החלק ההלכתי
א. אדם עיוור ראשי לעלות לתורה, אך אינו יכול לקרא בתורה.
ב. מותר לאדם עיוור להיכנס לבית הכנסת עם כלב נחייה, אם כי בבתי כנסת שבארץ ישראל שקדושתם רבה, עדיף לקושרו למוט סמוך לפתח בית הכנסת.
ג. סומא יכול לשמש כשליח ציבור, ופשוט שהוא מצטרף למנין העשרה.
ד. אין לעבור לפני אדם עיוור כשאר הוא באמצע תפילת שמונה עשרה כשם שאין לעבור לפני מתפלל שאינו עיוור.
ה. יש פוסקים המתירים לסומא כהן לישא את כפיו, ויש האומרים שלא ישא מאחר שיש בכך ספק, וספק ברכות להקל.
ו. נכה בכיסא גלגלים יכול לעלות לתורה
ז. כבד שמיעה, הנעזר במכשירי שמיעה, רשאי לשמש כשליח ציבור או בעל קורא, ואף להוציא את הרבים ידי חובתן.
ח. מותר לאדם להיכנס לבית הכנסת עם קטטר ולהתפלל, ובלבד שיכסה את מי הרגליים, שלא יתפלל כנגדן.
ט. אפשר לצרף למנין אנשים עם פיגור קל, או אוטיזם קל, ובלבד שידעו שהקב"ה נתן לנו תורה ואנו מקיימים מצוותיו.
י. מותר לזקן או לנכה להיכנס לבית הכנסת עם מקל, והנמנע משום כך אין בזה משום 'משנת חסידים'.
יא. כהן זקן המתקשה לעמוד, רשאי לישא את כפיו גם כשהוא נסמך על קיר, אך יש שכתבו שלא ישא את כפיו במקרה כזה.
יב. חולה או זקן שקולם נחלש עד שאי אפשר לשמוע את מילותיהם, לא יוציאו את הרבים בקריאת התורה.
יג. חולה המסוכן, עורכים לו מי שברך בבית הכנסת גם בשבת כבימות החול. ואם אינו מסוכן בו ביום יאמרו 'שבת היא מלזעוק'.
יד. תפילה על החולה או הסובל: ניתן לבקש בכל ברכה את עניינה, ולצורך העניין, בתפילת 'רפאינו' בקשה על החולה, ויתפלל בלשון יחיד שלא יראה כמוסיף על הברכה. בברכת 'שומע תפילה', ובתפילת 'אלוקי נצור' שבסוף העמידה, רשאי להתפלל על כל דבר בכל לשון שירצה.
בחלק ההלכתי נעזרנו גם בספרים הבאים: ביקור חולים, ספר הסומא, אינציקלופדיה רפואית הלכתית, ושושנת העמקים בעניני רפואה והלכה.
