הרב עובדיה יוסף. החורף הקרב. נגישות לנכים. ושיעורי תורה בחורף, טורו החודשי של היועץ הארגוני ר' אלון חאמי.

 

חודש חשוון הבעל"ט הוא חודש המכונה בשם מר חשוון.

 

ההסבר לנתינת תואר מר לחודש זה, הוא מפני שכמעט בכל החודשים יש חגים ומאורעות טובים ואילו בחודש מר חשוון אין חגים.

 

עם זאת, מהתבוננות בהיסטוריה התורנית ניתן לגלות לא מעט מאורעות טובים וגדולים ביהדות שארעו דווקא בחודש מר חשוון, למשל שבחודש זה פסק המבול שנאמר:בחודש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ ". כמו כן, בחודש זה מתחילים לבקש על הגשמים שהם שקולים כתחיית המתים. כך גם מסופר כי שלמה המלך ע"ה השלים את מלאכת בניית בית המקדש בחודש זה(ראה מלכים א, ו). יתכן איפוא, שהיחס לתואר מר יהיה לטיבותא, מר פירוש חשוב כלומר החודש החשוב לכל החגים אכי"ר.

 

מחלת הרב עובדיה יוסף [לדאבונינו, עד לשעת פרסום הגליון, השיב הרב את נשמתו הטהורה ליוצרה, אך הדברים בדבר התפילות על גדולי הרבנים, יפים גם לשעה זו].

 

כי שומע תפילות ותחנונים אתה... הרב הגאון מאיר מאזוז הי"ו תיקן בסידורו שאין לומר בברכת המזון את הנוסח המורחב שמסודר ברוב הסידורים "הרחמן הוא ירפאנו רפואת הנפש ורפואת הגוף " אלא לומר בקיצור : "הרחמן הוא ירפאנו רפואה שלמה! והטעם לפי הקבלה. 

 

אולם בשאר תפילות העמידה אמר הרב, כי בברכת רפאנו שיש להוסיף בקשות אישיות לפי הצורך לרפואת אדם הזקוק לה.

 

זה המקום להזכיר ולהתפלל לרפוא"ש על גדולי ישראל שהם עיניי העדה ובעינינו ראינו מה כוחה של תפילת העם היהודי באשר הוא שם שמרן הגרחע"י שליט"א קם ממיטת חוליו בזכות התפילות די בכל אתר ואתר.

 

וראינו שהקב"ה אוהב את התפילות יותר מכל, שהרי את דוד המלך בחר להיות הרגל הרביעית במרכבה, בגלל שהרבה תפילות וזמירות– כנא' הבוחר בשירי זמרה.

 

חורף קר ורטוב מצפה לנו השנה וזה אומר שצריך הכנה נפשית וגופנית לקראת החורף.

 

יש צורך להכין פיסית את בית הכנסת לקראת החורף. הנה מספר הצעות:

לבדוק את מרזבי המים

לנקות את הגג

לפתוח את תעלות הניקוז והביוב

לנקות את השטחים מאבק

 לעטוף את המאווררים בניילון או כיסוי עמיד ואטום

 לנקות את מסנני המזגנים

לבדוק את תנורי החימום ע"י חשמלאי

לקשור עצים או חפצים שעלולים לעוף ברוח. 

 

נגישות לנכים היא מצווה רבה, ואשרי הגבאי או האחראי בית הכנסת שיש בידו לעשות כניסה מיוחדת שיכולה להכניס אדם בעל נכות. כדאי לבנות כבש לעגלות נכים, או מעלית לכניסה במידה ובית הכנסת נמצא בקומה גבוהה.

 

עצה: כדאי לבקש רשות מהרשות המקומית מחלקת תנועה להנמיך את המדרכה או לסמן חניה לנכים או נגישות להעלאת עגלות . ואציין כי מי שיש באפשרותו לסייע ולא עושה הרי שיש בידו 'משום עיוור לא תיתן מכשול ויראת מאלוקיך'.

 

חשוב להכין לו"ז מתאים לתפילות ולשיעורי תורה לפי שעון חורף ולהתחשב בזולת... אין מצווה להוסיף תורה ומצוות על חשבון אחרים כגון : כשרב בית הכנסת דורש לא יאריך את השיעור בין מנחה לערבית יותר מדי אלא עדיף לעשות שיעור תורה לאחר תפילת ערבית כי ישנם אנשים מבוגרים שסכנה להם לילך בחושך ובפרט לנערים שלמחרת יש להם לימודים וצריכים לקום מוקדם.

 

נקודה חשובה נוספת: כאשר מדובר במקום שיש מנין אחר, נוסף, לא לעכב את המניין הבא, ובפרט בבוקר שאנשים ממהרים לתפילה. אם יודעים על חזן שהוא יותר מדי מנעים בקולו הערב ומושך בתפילה מעבר לנורמה וזה מעקב את הציבור אין מצווה לכבדו אלה להעבירו בחכמה, ויסבירו לו במידת הצורך שהזמן קצר, ועל כך נאמר "ויאמר לקוצרים השם עמכם ויאמרו לו יברכך ה'". במידת הצורך, אפשר לסדר לו מקום תפילה בו לא ממהרים.

 

ראיתי בספר אור דניאל מעשה שפעם הבעל שם טוב זיע"א היה מאריך בתפילתו כיחיד זמן רב. כיוון שראו תלמידיו כך, העיזו פניהם וכל אחר הלך לסידוריו, וכשלאחר מכן שבו למקומם ראו שהרב עדיין עומד בתפילתו. כשסיים אמר להם הבעש"ט: בזה שעזבתם אותי גרמתם לפירוד גדול בשמים, והביא להם משל למלך אחד שראה ציפור צבעוני נדיר על ברוש העץ וביקש מעבדיו שיטפסו זה על זה ויביאו אליו את הציפור אליו. יפסו האנשים האחד על חבירו והגיעו כמעט עד לציפור, אלא שאז העומד על הקרקע, התקשה לשאת את כולם על כתפיו ועזב את משמרתו. כמובן שכל המגדל התמוטט והציפור לא הובאה אל המלך. גם בתפילה, קשורים כולם האחד לרעהו, ומי שעוזב גורם חלילה להתפרקות ולפירוד. יהי רצון שנשמע ונתבשר בשורות טובות.