חודש אלול הבא עלינו לטובה , בעצם הוא החודש האחרון שסוגר את שנת התשע"ז. חודש זה הינו חודש של רחמים וסליחות, חודש שעיקרו בחיפוש וחיטוט אחר המעשים שלנו ותיקונם. כמבואר בתרגום אונקלוס על פרשת המרגלים " ויאללון ית ארעא ".
זה המקום וההזדמנות וגם העיתוי שלנו אנשי הציבור: הרבנים, הגבאים ועובדי הציבור לבדוק את עצמנו האם נתנו לציבור את מלוא מבוקשו כראוי וכמכובד לבניו של הקב"ה, שהרי למטרה זו נשלחנו ונבחרנו.
בימים אלו נתמקד בפרט בבדק הבית בנינו לבין עצמנו, וגם בינינו לבין הקולגות שלנו, בבית המדרש, בבית הכנסת שלנו, בבית הכנסת השכן, עם המועצה הדתית וכו'.
האמת שעמוק בתוך ליבי עצור נושא שזועק מקירות ליבי 'כזעקת האילם' הרוצה לפרוץ החוצה, ואולי דברי יפלו על אוזניים קשובות וידיים נכונות לעשות.
לצערי, בסופו של יום אני תמיד דוחה את אותו נושא וטומן אותו עמוק עמוק בנבכי ליבי, באמתלה שאני הקטן מה לי להכניס ראשי בן הרים גדולים ועצומים , ואולי אם החרש תחרישי רווח והצלה יבוא ליהודים ממקום אחר.
אך לצערי זה לא קורה, ורווח והצלה לא בא ממקום אחר, ולכן יצאתי מגדרי אך הפעם, ורק בגלל העיתוי והזמן, וה' הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים, ויהי רצון שלא תצא תקלה תחת ידי אמן.
יום ליום צורב לשמוע את הדברים שיוצאים מפיהם של אנ"ש (המוחזקים בפני הקהל כרבנים חשובים), דברים שאולי לפעמים מוטב שלא ישמעו ברבים, ואין מי שיעיר להם ויעורר על זה ואין פוצה פה ומצפצף. כיצד יתכן שרבנים מדברים על רבנים אחד על השני בהינף יד ובזלזול כאילו הוא קיבל לבדו את התורה מהשמיים, וכולם כעלי נידף לעומתו רח"ל.
ואם מדובר "בסכינה חריפה" שהתבטאו בה גדולי ישראל לדורות בהלכה ובפסיקה, החרשתי. אבל לפסול רב פלוני או מקום אלמוני בגלל שהוא מה? מצליח יותר?! נו, נאמר שכן, אז יש לך קינאת סופרים שבסופה תרבה חכמה. אבל להכפיש ,לגדף ולפסול.. מי נתן לך רשות לכך?
ראיתי פעם בספרו של הרבי מקוריץ זצ"ל (תלמיד הבעל שם טוב) שלעתיד לבוא הקב"ה עושה אנגריה בין החכמים (בכדי לפצל קהילות) ולהרבות תורה בישראל, ולכן זה מה שאנו רואים בחסידיות שונות שלאחר שהאדמו"ר נפטר אז כל בן פותח לו חסידות אחרת, וזה טוב, כמו שמצאנו במחלוקת הלל ושמאי שהיא הייתה מחלוקת לשם שמיים, והבן.
אבל איפה שמענו שהמחלוקת תגיע לממדים כאלה של שנאה ותחרות ? רח"ל.
לכן הצעה שלי שכל חכם יחכם וירד מהעץ לאט לאט שטיפס עליו, כי מלבד החילול ה' שנוצר מזה מול אחינו החופשיים, גם רווח לא יצא מזה לאף אחד, ומי שרוצה להתגדל ולהיות כאחד העם, יפגין את חכמתו והקף ידיעותיו והעם ישפוט.
פעם שמעתי בלשון הלצה שבבחירות לראשות הממשלה יש שני דרכים לנצח בבחירות, או להתמודד ראש בראש או להוריד לכל המתמודדים את הראש ואז ממלא אתה נשאר הראש היחיד. אבל זוהי לא דרכה של תורה, שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, באו נכבד את כל החצרות וכל הזרמים וכל הרבנים, ולא משנה למי הוא משתייך לחב"ד, ברסלב, דתי לאומי, חרדי, אשכנזי, ספרדי, כולנו בני איש אחד נחנו.
נתפלל שהקב"ה ישכין שלום ואהבה בנינו, ושכולנו נהיה אהובים על כולם.