'משנכנס אדר מרבים בשמחה'

מצווה גדולה לתרום בפורים אבל לא רק ל'רבנים' עשירים

 

אחת המצוות היותר קשות שיש בתורתינו הקדושה, היא להיות בשמחה תמיד.

וכידוע שעיקר המצווה היא בחג הפסח, ובחג הסוכות, וכמו שנאמר: "ושמחת בחגך והיית אך שמח [דברים פרק טז יד-ט].

ואילו בחודש אדר מצווה להרבות בשמחה יותר משאר ימות השנה.

 

ומה יותר נכון מאשר להכניס את המצווה הזו בבתי הכנסת, שהם נקודת הקיבוץ וליכוד אשר מתכנסים אליהם רבים מכל גווני האוכלוסיה, בחורים וגם בתולות, זקנים עם נערים, כולם יחד מתקבצים ובאים כדי להלל ולשבח את השם יתברך. ולכן יש במעלתו של בית הכנסת קדושה יתירה, מעין הקדושה של מעמד הר סיני.

 

וכפי שראינו בפרשיות הקודמות שלא מצא הקב"ה זמן ודור מתאים ביותר לתת לו את התורה כמו דור המדבר, שנא' בו "ויחן ישראל", כולם מקובצים יחד, איש אחד בלב אחד. כי על ידי האחדות באה השמחה.

 

מעניין שהתורה עשתה רעש גדול מאוד מעצם מעמד הר סיני, ודווקא מהמילים "ויחן ישראל נגד ההר", מכאן ניתן ללמוד שהקב"ה אוהב לראות את החניה של ישראל כשהם ביחד שמחים ומתרגשים. מבחינת "מה טובו אוהלך יעקב משכנותיך ישראל".

וכאן ברשותכם אני עובר לנקודה נוספת שעולה בי רצון לעורר עליה.

 

היום הרבה מעמי הארץ מתיהדים לשמחתנו, מאמצים להם רב, לעצה להכוונה, לשלום בית, להנהגה רוחנית, וגם להחכים וליהנות מחכמתו.

אלא שדא עקא! הרבה לא מבינים שרב לא קונים בכסף ! ולמה אני מתכוון?!

אתה רואה חברי כנסת, מנהלי מפעלים, ושועי עולם שמאמצים להם אדמו"ר או מקובל וכד', ומי יבין את זאת' כתוב בפרקי אבות: "עשה לך רב וקנה לך חבר", ולא להיפך.

 

אם היה להם בינה להבין ולהשכיל.. היו צריכים לכוון את כספם ליעדים אחרים... מה החכמה שאדם נותן למי שממילא יש לו ו..הרבה? !

אתה רואה ושומע אנשים בעלי הון משרה ושררה שזורקים את ממונם למוסדות של 'רבנים חשובים', שהם בעצמם יכולים לפרנס כמה משפחות מרוב עושרם, ומאידך אתה רואה מוסדות קטנים שקורסים מעול ההוצאות, ולרש אין כל.

צא ולמד מחודש אדר שיש בה מצוות גדולות מאוד.. לתת מתנות לאביונים, משלוח מתנות איש לרעהו... וכ"ו. לראות ולהביט מקרוב על אחיך האביון.

 

מספרת הגמרא על בית הכנסת הגדול ביותר שהיה באלכסדריה שבמצרים, והיו  נכנסים לשם אלפיים ויושבים בקטדראות, כל אחד היה יושב ליד בעל המקצוע לו הוא משתייך וכך היו, מתקרבים זה לזה בשיחה ומתפרנסים זה מזה אחר התפילה.

זוה היא דוגמא יפה מההיסטוריה כיצד היו חושבים אחד על השני.

 

באו נעביר את המסר הזה לקהל שלנו בבית הכנסת, ובזכות אהבת חינם נזכה לגאולה בשמחה בקרוב אמן.