אם היה בכוחי הייתי מורה להרוס את חצרות בתי הכנסת

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: טיפים ארגוניים

פורסם בחמישי, 21 מאי 2015 16:53

נכתב על ידי אלון חאמי

רבי אלון חאמי: אם היה בכוחי הייתי מורה להרוס את חצרות בתי הכנסת

על שחוק וקלות ראש במקום הקדוש, וגם מדוע ביקש החתם סופר לאטום את עזרת הנשים?

בפרשתנו המתוקה  אומר הקב"ה לעם ישראל אם תמליכו אותי עליכם אתם תרגישו שאני איתכם כנא'  "והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוקים ואתם תהיו לי לעם" (כו,יב) אומר רש"י שבזכות זה אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם..ע"ש.

שלמה המלך ע"ה מלמד אותנו חכמה והשכל כיצד להגיע לדרגה אחרת לצד האמונה, היינו לדעת את השם, כנא' "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר  אֹרְחֹתֶיךָ" (משלי-ג,ו). ההסבר בפשטות מהי 'האמונה' מקורה ברב הנסתר על הנגלה, לכן צריך אמונה. אך ה'דעת'  יש בה בירור המציאות שלא משתמעת לשני פנים.

להגיע לדרגת לדעת את השם, זוהי אחת מהמידות הנפלאות שיש לאדם בזה העולם, כי מצווה עלינו להרגיש אותו יתברך בכל מקום ובכל זמן, הושע(ב. כב) וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, בֶּאֱמוּנָה; וְיָדַעַתְּ, אֶת-ד'. וכפשוטו " ד' צילך על יד ימינך " (תהילים קכא). כשהאדם מהלך בלילה לבד, יש לו פחד טבעי מהחושך, אך ע"י מעט אור, מסתלק הפחד. כשהאדם רואה את הצל שלו הוא יודע שהירח מאיר לו. האור הזה נותן לו תחושת ביטחון. כך האדם צריך להרגיש שד' מתהלך איתו  ומשגיח עליו ומאיר לו.  כפי שמובא בספר דברים(כג-טו) "כי ד' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך ".

כשאני מזיז את היד או הרגל שלי, אני צריך להבין שהשם מזיז לי, כפי שמצאנו בגמרא בחולין (ז',ע"ב) אמר ר` חנינא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ מכריזין עליו מלמעלה שנאמר " מד` מצעדי גבר כוננו ". וגם כשאני מצליח בפרנסה או שאני בריא , או שהדיבור שלי משפיע,  סיבה זאת כי ד' עושה  לי, וכן להיפך כשלא מצליח...ח"ו.

צריך להבין, שרגע המבחן לא בשעה שמצליח לי וטוב לי, ולא כמי שאומר 'מהשפה ולחוץ' כי כך הורגלתי להגיד ב"ה. אלא זה שעומד בניסיון האמיתי כשלא מצליח לו ואומר ב"ה, היינו 'הכל מהשם'. מרת אימי תחי' סיפרה לי פעם כשהיו הילדים מרגיזים את הסבתא שלה ע"ה, בשעת רוגז הייתה ומברכת אותם. לצערנו היום כמעט ולא מצוי הדבר. האם שמענו פעם מישהו אומר ב"ה רע לי ? או ב"ה שהפסדתי ? אבל מי שמגיע לדרגה של ו'ידעת את השם' אין לו שום שאלות ואין לו שום תהיות. צא ולמד מאיוב שעם כל הייסורים שעברו עליו למכביר, לא "בירך את השם".

פעם שח בפני יהודי זקן וצנוע הנחבא אל הכלים, המכהן בתפקידו כגבאי בית כנסת בעירו, ובא ללמדני 'דרך להגיע לאמונה',והוא כשלעצמו בעל אמונה חזקה. פעם הוא הגיע לבית הכנסת והמפתחות לא היו בידו, ובית הכנסת סגור, עוד מעט באים אנשים, מה אעשה? שאל את עצמו. התגבר במידת הביטחון שלו מבחינת ו'ידעת', והוציא מה שהיה בכיסו כאילו זה המפתח ופתח את המנעול. ובחיוך אמר לי ,הייתי כל כך חדור באמונה שאם השם ירצה אז הדלת תיפתח, כי הדלת חייב להיפתח!  ואשרי המבין זאת.

ואם כבר אנו מדברים על וידעת את ד', כל שכן שנדע את ד' בבתי כנסת ובבתי מדרש, ולמדנו באבות עשרה שיובים ויש בניהם דברי תורה שכינה עימהם שנא'  'אלוקים נמצא בעדת אל.'

באותה נשימה אני מתקשה להבין כיצד אנשים מגיעים לבית הכנסת ויושבים בחצרות אלוקינו, משוחחים, צוחקים, מתלוצצים.. רח"ל ממש מושב לצים. מי יתיר להם לעמוד אחרי בית הכנסת שהזהיר מרן הבית יוסף המתפלל אחרי בית הכנסת נקרא רשע רח"ל. וכל שכן שהוא עושה מעשה קורח ועדתו שנא' 'ויחנו בחצרות', כל הקילקול והלשון הרע והרכילות מגיע משם, איך אותם יושבי קרנות אינם יראים מאימת הדין אוי להם וואי לנפשם, ומלד האיסורים האלה שהזכרנו איסור לא תתגודדו קופץ בראש, ואלו שבורחים אחוצה בעת שיעור תורה אומר הקב"ה  מסיר אוזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה.

וידוע המעשה הנורא עם החתם סופר שהקדישו לבנים לבניית בית הכנסת ונשארו כמה לבנים ושם הקדש עליהם' ובאו לשאול את החת"ם סופר מה לעשות בלבנים ? ושאל אותם החת"ם סופר האם הם בנו עזרת נשים? והם ענו בחיוב(כיצד אפשר בלי?) וענה להם עכשיו עם הלבנים שנותרו תסגרו את עזרת הנשים כי הם באות לפטפט ןלא להתפלל, רח"ל.

ואם היה בכוחי לחדש בהלכה הייתי אני מורה לגבאים להחריב ולהרוס את החצרות בטרם יהרסו הם את בית הכנסת, ודי למבין. ואת האלוקים אני יראה ולכן הבאתי תוספת כאן מבחינת וידעת את השם.

 ומי ייתן ויתרבה השלום ואהבה במחננו ונזכה לראות עין בעין בבנין בית המקדש בקרוב, אמן.