חצר בית הכנסת לא צריכה להיות מוזנחת

המבוא או החצר לבית הכנסת מהווים זיכרון להר הבית שהיה לפני בית המקדש, ויש לשמור על כבוד המקום. עם זאת אסור שהוא יהפוך למקום משכן של יושבי קרנות והולכי רכיל

אפתח באיחולים לחודש שבט שסימנך הוא ראשי התיבות: שנשמע בשורות טובות

החודש נדבר על חצר בית הכנסת.

כמעט ובכל בית הכנסת ישנה חצר או גינה לנוי,  החצר הוא בעצם חלק בלתי נפרד מבית הכנסת ולא כמו שהרבה לצערנו חושבים ומקלים ראש בחצר.

לבית הכנסת לא נכנסים מיד, אלא מקובל שיש מבואה או כניסה שבו נערכים לתפילה.

ההלכה או המנהג הזה מזכיר את הר הבית שבו עמד בית המקדש והיה מעין כניסה ומבואה קדושה גם כן לבית המקדש עצמו.

בהערת אגב אציין כי את המבוא לבית הכנסת אנו מוצאים כבר בתקופה קדומה ביותר. יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון היהודי המפורסם, מספר על מעשה שארע ליהודי ציפורי בשנת 66 לספירה [לפני כאלפיים שנים]:  "ולמחרת היום ביום השבת, כאשר נאספו כל היהודים בבית הכנסת יצא איש מחרחר ריב מקרב היונים יושבי קיסריה והפך סיר נפוח עם פיו למטה והציג אותו לפני מבוא בית הכנסת וזבח עליו ציפורים לקרבן". היהודים נאבקו באיש הזה שאותו שלחו הרומאים וכו'. התיאור הזה, לפי דברי יוסף בן מתתיהו היה פתיחה למרד הגדול.

מכל מקום, גם בבית המקדש הייתה חצר גדולה והיא הייתה מטופחת ונקיה ומכובדת ומוכשרת לקבל את המון העם. וכך גם ראוי ונכון שלכל בית כנסת תהיה חצר גדולה ונקייה ומטופחת כדבעי. כי בית השם לא נופל מארמון מלך שמקדמת אותו חצר גדולה ונאה, וכך מצאנו בתהילים(צב,יד) " שְׁתוּלִים בְּבֵית ד' בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ...

ולכן ראוי ונכון לכל גבאי בית הכנסת לדאוג לחזות בית הכנסת וטיפוח החצר, ולעומת זאת חשוב להתייעץ עם ת"ח או רב בית הכנסת באשר להצבת ספסלים שלמרבה הפעמים משמשים את יושבי הקרנות המפטפטים והמדברים לשון הרע ורכילות.

וידוע ומפורסם הדבר שרוב המחלוקות בבית הכנסת הם באים מ"החצרות", כפי שהיה בדור המדבר (במדבר-לג, יז) "ויסעו מקברות התאווה  ויחנו בחצרות", זוהי מחלוקת קורח ועדתו. בית הכנסת זה לא מושב לצים רח"ל. ולכן גבאי אמיתי וירא שמים לשומעים ינעם בלא ומורא ופחד, ולאלה שלא שומעים יגרשם מארצו.

טו בשבט- שבת וינפש

בעניין טיפוח וטיפול החצר והגינה בבית הכנסת, כידוע שהשנה ישנה קצת בעיה, מכיוון שאנו נמצאים בשנת השמיטה.

לכן ראוי ללמוד את ההלכות הנוגעות בדבר ולכל הפחות להעמיד ת"ח שיכוון את מי שמטפל בגינון והתחזוקה לבל יכשל ח"ו. ואדרבא לדעתי צריך לשים שילוט בחצרות בית הכנסת "שנת שמיטה", או "כאן שומרים על השמיטה".

ובזכות זה יתקיים הנבואה המוזכרת בגמ' סנהדרין(צז): "מוצאי שביעית בן דוד בא" אמן כן יהי רצון.