במקום חיסול חשבונות, איחוד הכוחות בבית הכנסת

לא מעט פעמים אנו נקלעים למחלוקות בתוך בית הכנסת, בין הציבור המתפללים או בתוך הנהלת ועד בית הכנסת בעניינים שונים.

החוק המוסרי אומר שמותר שיהיו חילוקי דעות או אי הסכמות, חזקה בידינו "כשם שאין פרצופיהם אינם שוות כך דעותיהם אינם שוות", אך הכל צריך להיות בדרך של כבוד ואהבת הזולת.

בפרשיות האחרונות ראינו את קורות  אחי יוסף הצדיק, אין כאן המקום להאריך אך בסופו של הסיפור, יש לנו "הגבאים" וראשי הוועד מסר חשוב.

"ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו" (נ-טו).

מדוע חששו אחי יוסף על גורלם דווקא עכשיו לאחר שאביהם הסתלק לבית עולמו? הרי ידוע שיוסף היה צדיק, שלא רק שלא שמר להם טינה לאחים, אלא שהשיב להם טובה תחת רעה, דאג להם וכלכל אותם בהיותם במצרים כנא' (ויגש,מז-יב) "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף". והדברים צריכים ביאור.

האחים סברו לחשוב שיוסף דואג להם רק בגלל אבא יעקב, וכל עוד הוא חי הם ניזונים בזכותו, אבל עתה כאשר הוא מת, יבוא יוסף איתנו בחשבון ובמשפט כפי שביקש עשיו לעשות ליעקב (תולדות,כז-מא): "וישטום עשו את יעקב על הברכות אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי".

לכן ביקשו אחי יוסף רחמים ממנו: "שא נא לפשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך". ומה עונה להם יוסף? "אל תיראו כי התחת אלוקים אני, ואתם חשבתם עלי רעה, אלוקים חשבה לטובה, למען עשה כיום הזה להחיות עם רב ועתה אל תיראו אנוכי אכלכל אתכם ואת טפכם, וינחם אותם וידבר על לבם,ע"כ.

כמה יש לנו ללמוד מהפרשה הזו על הצורך באיחוד הכוחות, לצערנו הרב אנו רואים הרבה וועדים וגם אנשים חשובים שעולים לגדולה ומקבלים תפקיד ושררה. ועם המעמד הציבורי שלהם מתנשאים על הציבור ומשתלחים בוועד הקודם כאילו רק הם "המושלמים". ההתנשאות הזו [גם במקרה והיא מגיע על רקע עובדתי מהימן] היא פסולה ובאה מהמידות הרעות שיש באדם. ראו מה עשה יוסף שהגיע לגדולה, הוא חיבק וכלכל את אחיו כמו אח גדול למרות שהיה קטן מהם בגיל.

העובדה שמי שמרגיש שהוא תחת אלוקים, אינו מחליט החלטות לבד, לא קובע עובדות ולא עושה 'ברוגז' עם אף אחד. לתורה כללים ברורים בהלכות והנהגות בהנהגת ציבור, ולכן כשיש מחלוקת חריפה צריך ללכת לחכם שיסדר בניהם.