כבוד הזולת בבית הכנסת

על חובת הזהירות בבית כנסת בכבוד הזולת, ועל חובת הזהירות בקריאת התוכן בעלוני השבת

חודש אייר מכונה בפי חז"ל בשם 'זיו' והוא חודש המסוגל לרפואה. דרשו בעלי רשומות 'אייר' ראשי תיבות 'אני ה' רופאך'. בחודש זה הקריבו המצורעים והטמאים את קרבן הפסח אחר שנתרפאו ובחודש זה גם סופרים את ספירת העומר ונוהגים מנהגי אבלות בעקבות מותם של תלמידי רבי עקיבא.

 

ענין הספירה הוא לזכר קרבן העומר שהיו מריבים בזמן שבית המקדש קיים.

שומה עלינו לחקור ולבדוק מדוע מתו כל כך הרבה תלמידי חכמים [לפי חישוב של מספר התלמידם בחשבון הימים יוצא שבכל יום נערכו לא עלינו כ- 700 לוויות]. עלינו לתקן את מה שנתקלקל ולהיזהר שלא תבא הצרה שוב.

עלינו לכבד כל אדם. אפילו על גוי זקן נאמר שחייבים להדר את פניו כמו שנאמר מפני שיבה תקום ולא זו בלבד שחייבים לכבד כל אדם אלא יתירה מזו חייבים להוסיף כבוד לכל אדם לפי ערך גדולתו וכמו שמצינו בגמרא שאפילו ממזר תלמיד חכם מצווה לכבדו יותר מכהן עם הארץ.

כאשר אנו נמצאים בבית כנסת מוטלת עלינו חובה כפולה ומכופלת. בסביבת בית הכנסת נמצאים רבנים, גבאים, וזקנים, חכמים, ועמך ישראל.

אנו חושבים בטעות שמאחר שאנו צודקים אנו יכולים לזלזל בזולת אולם על כך אמר רבי עקיבא 'ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה'.

 

תגובה לעלון שבת

באחד העלונים שהופץ השבת באלפי עותקים נכתבו דברים חמורים כנגד מנהגי האבילות בימים אלו. אילו היו הדברים נכתבים בצנעא לקומץ אנשים – החרשתי, אך כעת שהם מתפרסמים באלפי ועשרות אלפי עותקים יש למחות על הדברים בכל תוקף.

כותב המאמר ביקש לטעון כי קיימת סתירה בין התלמוד ביבמות למדרש תנחומא בפרשת חיי שרה אודות מספר תלמידי רבי עקיבא שנפטרו, ומכך רצה לערער על מנהגי הראושנים והאחרונים.

 

עוד כתב מחבר המאמר כי 'חכם אחד מאיי הים הכריח את הציבור שלא ברצונו שלא להסתפר בימי העומר', ההתבטאות הזו חמורה כלפי כל אדם ובטח כלפי אדם גדול.

 

מתפללי בית הכנסת המקבלים את העלונים בפתח בית הכנסת צריכים לקרא את תכנם בזהירות ולבחון כל אמירה האם היא הולמת את רוחה של היהדות וההלכה. לא כל מי שכותב טור בעלוני השבת, מבין בהכרח בעניני הלכה ותורה.