- אתם כאן:
- עמוד הבית
- מדריך לגבאי
- טיפים ארגוניים
- פינת היועץ: צרכים מיוחדים
פינת היועץ: צרכים מיוחדים
- פרטים
- קטגוריה: טיפים ארגוניים
- פורסם בשני, 06 ינואר 2014 14:46
- נכתב על ידי אלון חאמי
כתוב בחז"ל " הללוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו- במקהלות ברכו אלוהים". נמצאנו למדים שכבוד של ה' הוא ב'קהל עם', כי בקהל יש את כולם, וזהו היופי של 'קהל'. מכאן נלמד שהקב"ה אוהב כל יהודי באשר הוא, בין אם מדובר ביהודי עני, ובין אם מדובר ביהודי עשיר, בין רווק בין נשוי, בין בריא בין בעל מום, כולם כלולים במונח הרחב הזה 'קהל'.
גם הרשעים נכללים בתוך 'הקהל', וההוכחה הגדולה לכך היא התפילה הנאמרת בפתחו של היום הקדוש 'כל נדרי', 'אנחנו מתירים להתפלל את העבריינים'.
אין צורך לומר איפא שאנשים בעלי צרכים מיוחדים נחשבים חלק מ'הקהל היהודי, והוא מהווה חלק אינטגרלי ממנו. להלן אבקש לשים דגשים ל מספר נקודות.
א. נכה הוא אדם מוגבל הנזקק לסיוע, ולכן מצווה מהתורה לעזור ולסייע לו בכל הניתן. ברור אם כן שגם בית הכנסת צריך להיות ערוך לקראת אנשים בעלי ניכות. כיצד יש לעשות זאת? אם מדובר בנכה בכיסא גלגלים יש להכין נגישות בכניסה לבית הכנסת, מעלית במידת הצורך, כמו למשל אל קומת עזרת הנשים. כמו כן יש לפתוח פתח רחב בשער הכניסה הראשית כדי שיוכל הכיסא לעבור בו בקלות, ומקום פנוי ומסומן במושבים לנכים.
דלת הכניסה לשירותים צריכה להיות רחבה, ותא שירותים יש להתקין מעקה. מעקה נדרש להימצא גם במדרגות המובילות אל עזרת הנשים שכן חלק מן האנשים או הנשים נעזרים ב'הליכון' והם לא מסוגלים להיכנס אל בית הכנסת ללא עזרת מעקה חזק ותקין.
ב. עיוור ואו לקוי שמיעה יש לתת לו מושב בסמוך לחזן.
ג. יש להסיר מכשול וכמו שנאמר 'לפני עיוור לא תיתן מכשון'. דוגמא: במידה והמדרגות משיש חלק להשים סרט מחוספס בקצותיהם למניעת החלקה.
ד. כדאי לשמור בספריית בית הכנסת סידור וחומש הכתובים בכתב ברייל לעוורים, כדי שבמידת הצורך יוכלו להשתמש בהם לקריאת התורה והתפילה. אגב, שמעתי שיצא לא מכבר ספר 'ילקוט יוסף' – חיבור ההלכות הפופולארי, בכתב ברייל. אם ניתן לרוכשו – הרי זה משובח ורצוי.
ה. אנשים בעלי שמיעה לקויה יוצאים ידי חובה גם אם הם שומעים את הקריאה או את התפילה בעזרת מכשיר השמיעה, אך זאת בתנאי שהם היו מסוגלים לשמוע זאת גם בלא המכשיר.
ו. אנשים בעלי פגיעות נפשיות. יש לקרבם ולעודדם. ישנם מקרים לא קלים בהם מהווים אנשים מסכנים אלו הפרעה לשאר המתפללים. במקרים כאלה רצוי למצא לאותו פגוע מלווה מקרוביו שיתמוך בו ויסייע לו בשעת התפילה. אם לא נמצא מלווה, אין להרחקים בשום אופן מבית הכנסת.
ז. בימים אלו שמעתי על בית כנסת אחד בו ניגשו המתפללים לקרוביו של אדם זקן שנהג להתפלל שם וביקשו מהם שלא להביא את קרובם הישיש לבית הכנסת מחמת מכשיר הקטטר הצמוד אליו המדיף ריחות שאינם נעימים. ובכן ראשית יש לציין שעל פי ההלכה אין כל מניעה להביא איש זה לבית הכנסת, ומותר להתפלל עמו ללא חשש [מלבד אלו הסמוכים לו ממש]. אולם הנקודה החשובה יותר היא איסור 'הלבנת פנים' החמור בהרבה מאותו חשש ריח ממכשירו של האיש...
ח. אסיים בדברי הגמרא המספרת על שני יהודים שהיו חרשים אילמים ולמדו תורה ביבנה. לאחר שראו חכמים את צמאונם העז לתורה התפללו עליהם ונרפאו, ואז התברר כי לפנינו שני תלמידי חכמים עצומים בתורה. אין להקל ראש ולזלזל בכל יהודי, שכן בכל אחד קיים אוצר גם אם הוא לא תמיד נגלה לעינינו ברגעים הראשונים. ונקודה אחרונה אציע כי מעת לעת ישבו וועד ביהכ"נ עם תוכניות והצעות ייעול לטובת האנשים המוגבלים.