שבועות

שבועות

חג הביכורים, החל שבעה שבועות לאחר הפסח - כלומר, בו' בסיון. החג נמנה עם שלוש הרגלים (ראה רגל) ונזכר בתורה בכינויים אחדים: חג הקציר - "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה" (שמות כג טז); חג הביכורים - "וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים" (שם, לד כב).

 שם זה מאפיין את המצוה המרכזית של החג - הבאת הביכורים לבית המקדש: "ועשית חג שבועות לה' אלקיך, מסת נדבת ידך אשר תתן... במקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם" (דברים טז י-יא). בספרות חז"ל מכונה החג "עצרת": ביום זה נעצר חג, ולכן על פי חשבונם חל החג אפוא תמיד בו' בסיון; ואילו הצדוקים טענו, שממחרת השבת הוא היום שאחרי השבת הראשונה שחלה לאחר חג הפסח. המסורת קיבלה את דעת הפרושים, והיהדות כולה, שקיבלה את תורתם, חוגגת בו' בסיון, ובחו"ל - גם בז' בו.

רות

אחת מחמש המגילות, הנקראת בציבור בחג השבועות. היא מתארת את הוי החיים בממלכת יהודה בתקופה קדומה: בבוא תקופת רעב ירדה משפחת אלימלך מן הארץ, אך אחת מכלותיו, רות המואביה, ביקשה להתגייר ושבה עם חמותה נעמי לארץ יהודה. בועז, אחד מנכבדי העם, בחר ברות ולקח אותה לו לאשה. מפרשת הנישואין של בועז ורות למדו חז"ל כמה הלכות חשובות בענייני יבום וחליצה. דבקותה של רות הגיורת במסורת ישראל הפכה מאז לאות ולסמל לתנועת הגרים.

נוהגים לקרוא את המגילה בבית הכנסת בחג השבועות, וכמה טעמים למנהג? יש הקושרים אותו בזמן התרחשות האירועים המתוארת במגילה ("בימי קציר חטים"). לפי טעם אחר, המובא בתלמוד הירושלמי, נפטר דוד המלך ביום זה לפי המסורת, ומגילת רות חותמת בייחוסו של דוד. ולפי מקור אחר, "לפי שכשקיבלו ישראל את התורה נתגיירו ונכנסו תחת כנפי השכינה, וגם רות המואביה נתגיירה ונכנסה תחת כנפי השכינה". וכן: "לפי שמגילה זו - כולה חסד, והתורה שניתנה בחג השבועות - כולה חסד, שנאמר "ותורת חסד על לשונה" (משלי לא כו).

 

תיקון ליל שבועות

לקט קטעי תורה, משנה, תלמוד, מדרשים וספר ה"זוהר", הנאמרים בליל שבועות. לילה זה הוא מיוחד בכך, שכולו הכנה לקבלת תורה למחרת.

על הפסוק "ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה" (שמות יט יז) מספר המדרש, כי אף שבראש חודש סיון ידע העם על קבלת התורה ושלושה ימים לפני קבלתה נקבעו לו כשלושת ימי הגבלה, היה בליל ו' בסיון שקוע בשינה, ומשה היה חייב אפוא להעירם ולהוציאם אל מרגלות ההר. לכן בא תיקון ליל שבועות "לתקן" מעוות זה של העם.

לליל שימורים זה יוחד גם ספר, הנושא שם זה ("תיקון ליל השבועות"). הוא מכיל את תמצית חמשת חומשי תורה, נביאים, משנה ותלמוד. כן אומרים את מגילת רות, פרק א' מ"ספר היצירה" ואת סדר תרי"ג מצוות ומאמרים מן ה"זוהר". לימוד ליל השימורים נקטע על ידי שיעורים והרצאות תורניות, וכן על ידי שירה וריקודים וטעימת מטעמים, שהוכנו על ידי הנשים. לקראת סוף הלילה תיקנו מקובלי צפת לטבול במקוה ולהתפלל תפילת ותיקין, כלומר - קריאת שמע עם הנץ החמה. בעדות ספרד נתכנה לילה זה "משמארה", ונתייחדו לו פיוטים מיוחדים.