פורים

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: חגים ואירועים בבית הכנסת

פורסם בשלישי, 23 דצמבר 2008 19:11

נכתב על ידי איגוד בתי הכנסת

פורים

החג, הנחגג בי"ד באדר זכר לתשועת ישראל בימי אחשוורוש מלך פרס. מקור השם במגילת אסתר - על שם ה"פור" (הגורל) שהפיל המן האגגי על היהודים כדי לאבדם מן העולם. במהלך הדורות נקשר השם "פורים" גם לימי שמחה אחרים בקהילות יהודיות שונות, שניצלו מכנה. אלה קבעו יום זכרון מיוחד פעם בשנה לציין נס זה.

סיפור הנס של פורים מתואר בפירוט רב במגילת אסתר. בשושן הבירה המשיכו היהודים את מלחמתם בשונאיהם גם ביום החמישה עשר לחודש אדר, ולפיכך נקבע שהיהודים, היושבים בערים מוקפות חומה (כמו שושן) מימי יהושע בן נון, יחוגו את החג בט"ו בחודש. לעומתם חוגגים רוב היהודים, הגרים בערים "פרזות" (שאינן מוקפות חומה) את החג ביום י"ד באדר.

כדאי לקיים מסיבת פורים מיד לאחר קריאת המגילה (לילדים) או מאוחר יותר למבוגרים ולכל המשפחה. תחרות תחפושות תעלה את המוראל. למחרת, בפורים, תחייך מאוד לאנשים עדלידע פנימית, תחרויות משקחים והופעות ליצנים. לא לשכוח - המון מצב רוח ושמחה.

בשנה מעוברת חוגגים את פורים בחודש אדר ב; ברם גם בי"ד ובט"ו באדר א' נוהגים שלא לומר דברים של צער, כמו תחנון ומכנים אותו יום בשם "פורים קטן".

אין חג הפורים אסור בעשיית מלאכה; יחד עם זאת נוהגים בכל קהילות ישראל להמעיט במלאכה עד כמה שאפשר ולהרבות בסעודות ובקיום המצוות השונות, המיוחדות ליום זה - והן ארבע במספר: קריאת המגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, סעודת פורים.

מקרא מגילה - בליל חג הפורים וביומו נוהגים לקרוא את מגילת אסתר בציבור. במצוה זו חייבות אף הנשים, שכן גם הן ניצלו מסכנת הכליה - ולא עוד, אלא שהנס נגרם על ידי התערבותה של אשה, אסתר המלכה.

בליל פורים נוהגים להתפלל תפילת ערבית ומזכירים בה את הנס בקטע הפותח ב"על הנסים". לאחר התפילה קוראים את המגילה. נוהגים ששליח הציבור קורא אותה בקול רם, וכל הציבור שומע את קריאתו ועוקב אחריה במגילות המצויות בידו. בשעת קריאת המגילה נוהגים הילדים "להכות" את המן, בהרעישם ברעשנים בכל פעם שמזכירים את שמו ועשרת בניו.

קודם לקריאת המגילה יש לברך שלוש ברכות: "אשר קידשנו במצוותיו וציונו על מקרא מגילה"; "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"; "שהחיינו". לאחר קריאת המגילה נוהגים לומר את הפיוט "שושנת יעקב צהלה ושמחה".

בתפילת שחרית שלמחרת אין אומרים את ההלל, מכיון שקריאת המגילה מבטאת את השבח וההודאה על ההצלה; וטעם נוסף לדבר: "שאין אומרים הלל על נס שנעשה בחוץ לארץ" (בבלי, מגילה יד א).

קריאת התורה עוסקת בענין היום - בפרשת בשלח, המתארת את העמלקים, אבות אבותיו של המן הרשע, שנלחמו בבני ישראל בשעה שיצאו ממצרים. עם סיום הקריאה בתורה קוראים שוב את המגילה, כמו בערב הקודם.

סעודת פורים - מצוה לשמוח בפורים: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה" (אסתר ט כב), ואחת הדרכים לכך - הסעודה המרכזית, הנערכת ביום החג אחר הצהרים. המנהג מזכיר גם את המשתה, שעשתה אסתר המלכה לאחשוורוש ולהמן, שעל ידיו בא הנס.

פורים הוא היום היחיד בשנה, שבו נוהגים יהודים להשתכר. המנהג מוזכר כבר בתלמוד (מגילה ז א-ב) בדבריו של האמורא רבא. הוא קבע, כי חייב אדם להתבסם בפורים עד שלא ידע להבדיל בין "ברוך מרדכי" ל"ארור המן". מכאן מקור השם "עד דלא ידע" ("עדלידע") לתהלוכות התחפושות, שעורכים בימי הפורים ברחובות הערים.

משלוח מנות ומתנות לאביונים - שתי מצוות אלה באות לבטא את הערבות והדאגה השוררות בין היהודים. הרמב"ם אף מדגיש בהלכותיו (הלכות מגילה ב ז): "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו... שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים".

מלשון הכתוב - "משלוח מנות" (לשון רבים) - למדו חז"ל, שחובה לשלוח לפחות שתי מנות. בדרך כלל הן מכילות מיני מאפה מיוחדים לחג ומשקה. גם את מצות מתנות לאביונים יש לקיים ביום הפורים עצמו, ונוהגים לתת תרומת כסף לשני עניים לפחות.

אוזני המן - נוהגים להכין בפורים מיני מאפה מיוחדים, המשמשים, בין השאר, למשלוח מנות. בין אלו נודעו ביותר "אוזני המן" - עוגיות העשויות בדמות משולש. המקור למאפה זה אינו ברור כל צורכו: יש סבורים, כי צורה זו מסמלת את צורת הכובעים, שהיו נוהגים לחבוש שרי פרס בתקוה העתיקה. לעומתם, מסבירים אחרים, כי יש בכך סמל לשלושת אבות האומה - אברהם, יצחק ויעקב, שאותם רצה המן להשכיח בהשמדת עם ישראל.

רב של פורים - בחלק מקהילות ישראל נוהגים למנות "רב של פורים", הנעשה "מנהיג" הקהילה ליום אחד ומשעשע את לב ההמון במיני שחוק וזמר. כמו ההתחפשות, גם מנהג זה מקורו בצרון לסמל את המהפך שחל בשעת הנס בשושן, כמתואר במגילה: "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" (אסתר ט א).

שושן פורים - בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון חוגגים ביום ט"ו באדר ובשאר הערים נוהגים בואתו היום מקצת שמחה, ואין אומרים באותו יום תחנון בתפילת שחרית.

פורים משולש - לעתים חוגגים את חג הפורים שלושה ימים רצופים: כאשר חל ט"וב אדר בשבת, אין אפשרות לקרוא את המגילה, שמא יבואו לטלטל את המגילה במקום שאין בו עירוב. לפיכך מקדימים לקרוא את המגילה בערים המוקפות חומה בי"ד באדר, וכך גם במתן המתנות לאביונים. ביום השבת נוהגים לומר את תפילת "על הנסים" וקוראים בתורה את פרשת היום ואת הקריאה המיוחדת לפורים, הפותחת בפסוק: "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים" (שמות יז ח).

ביום ראשון, ט"ז באדר, נוהגים לקיים את מצות הסעודה ואת משלוח המנות.

"המן החדש" - בקהילת פרנקפורט שעל המיין כינה את עצמו וינדץ פטמליק, עריץ ורודף היהודים, "המן החדש" (1615). רדיפותיו הביאו לגירוש היהודים מן העיר, אולם סופו היה מהדורת מודרנית של המן: הוא נתלה על עץ, והיהודים שבו לביתם. יום זה כ' באדר, נקבע כיום "פורים דפרנקפורט".

עדלידע - בעת החדשה נהגו לציין בתל אביב את החג בתהלוכת פורים ססגונית, שהעניקה לו ממד קרנבלי-אמנותי-לאומי. שמחת המונים זו פסקה בתקופת מלחמת העולם השניה והתחדשה לאחריה.