פדיון הבן

מצות "עשה" מן התורה לפדות מרשות הכהן כל בכור זכר לאמו. התורה (במדבר יח טו-טז) מצוה על כל אדם מישראל, שאיננו כהן או לוי, "לפדות" את הבן הבכור בהיותו בן שלושים יום: "אך פדה תפדה את בכור האדם... ופדוייו מבן חודש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקודש, עשרים גרה הוא".

הציווי הראשון לכך ניתן למשה בשעה שיצאו בני ישראל ממצרים. בעקבות מכת הבכורות, שפגעה רק בבכורי המצרים, נצטוה משה לקדש את בכורות בני ישראל, על מנת שיעבדו בבית המקדש: "וידבר ה' אל משה לאמור: קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל" (שמות יג א-ב). לאחר שחטאו ישראל בחטא העגל, ניטלה זכות העבודה במשכן מהבכורות וניתנה ללויים. העברת הבכורות מרשות ה"הקדש" הצריכה אפוא פדיון מיוחד באמצעות חמשת שקלים כסף שניתנו לכהנים.

את הפדיון מקיימים לאחר שמלאו לתינוק שלושים יום, כי סביר כבר להניח שמיום זה ואילך אכן יחיה. אם חל המועד בשבת או ביום טוב, נעשה הפדיון במוצאי היום (מכאן שמהותו כפעולת מקח וממכר). בכור, שלא נפדה על ידי אביו, מצוה עליו לפדות את עצמו. המהרי"ל אף מציין, שבכמה קהילות היו נוהגים להצמיד טס של זהב לצוארו של הילד, ועליו הכתוב "בן בכור" על מנת שלא ישכח לפדות את עצמו כשיגדל.

הכהן שואל את האב אם ברצונו לפדות את ילדו, ולאחר שהלה מביע את הסכמתו, הוא נותן את כסף הפדיון לכהן. הכהן נוטל את הכסף ומחזיר את הילד לאביו, וזה מברך: "ברוך אתה ה', אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציונו על פדיון הבן". לאחר מכן מברך האב ברכת "שהחיינו", והכהן מאשר את דבר הפדיון בהחזיקו את הכסף מעל ראש התינוק. "זה תת זה, זה חילוף זה וזה מחול על זה. וייכנס זה הבן לחיים, לתורה וליראת שמים. יהי רצון שכשם שנכנס לפדיון הבן, כן ייכנס לתורה, לחופה ולמעשים טובים. אמן". בהניחו ידו על ראש התינוק הוא מוסיף: "ישימך אלקים כאפרים וכמנשה. יברכך ה' וישמרך; יאר ה' פניו אליך ויחונך; ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". לאחר הטקס נוהגים לערוך סעודת מצוה.

האב צריך לתת לכהן את הערך הכספי של חמשת השקלים במתנה גמורה, אולם אם רוצה הכהן יכול הוא להחזיר אותם לאב לאחר מכן. בדרך כלל, בוחרים כהן עני, ובמתן חמשת השקלים מקיימים גם את מצות הצדקה.

יש העורכים את טקס פדיון הבן בבית הכנסת וכדאי שהגבאים ידאגו לאסתטיות האתר, ולהכנת כהן ומטבעות כסף לפדיון הבן.

יש המקימים טקס פדיון הבן במסגרת סעודת מצווה, בשעות היום. המנין ידאג לכהן שיפדה את הבן בחמישה מטבעות כסף במשקל 117 גרם כסף טהור. בנק ישראל הנפיק מטבעות בשיעור זה, וניתן להשיגן בסניפי החברה.