תשרי

החודש הראשון למניין השנה והשביעי למנין החודשים מניסן: "בחודש השביעי, באחד לחודש, יהיה לכם שבתון, זכרון תרועה, מקרא קודש" (ויקרא כג-כד).

חודש זה לעולם מלא - בן 30 יום, ומזלו - מאזניים. מקור השם אכדי: תשרית - התחלה. הוא נקרא גם "ירח האיתנים" (מלכים א -ב). על פי האגדה נולדו בו אבות האומה, איתני העולם. בחודש זה גם נברא אדם הראשון, יוסף יצא מבית האסורים וטבלה עבודת הפרך של אבותינו במצרים.

מקדמת דנא הוכרז חודש תשרי כחודש "הימים הנוראים" - ימי הרחמים, הסליחות, התשובה והכפרה: כאשר ירד משה מהר סיני בי"ז תמוז וראה את העם חוטא לעגל, שיבר את לוחות הברית. בראש חודש אלול עלה שנית, כדי לקבל את הלוחות השניים, לאחר שהצליח לרצות את ה' שימחל לישראל. שהותו על ההר ארכה 40 יום והוא ירד אפוא בעשרה בתשרי - הוא יום הכיפורים, שבו נאמר: "ויאמר ה': סלחתי כדברך". בחודש תשרי ממשיכים אפוא את אמירת הסליחות, שבהן התחילו בחודש אלול, ואת תפילת שחרית וכן מנחה נוהגים לסיים בפרק כ"ז בתהילים. אין אומרים "תחנון" מיום ח' בתשרי עד סופו.

ואלה אירועי החודש:

א' וב' בתשרי: ימי ראש השנה. לעולם אינו חל בימים א, ד, ו ("לא אד"ו ראש"). לפי האגדה נברא העולם בא' בתשרי, ובו הועלה יצחק לעקידה על גבי המזבח. בו כינס עזרא את העם וקרא בפניהם מספר התורה (נחמיה ח). א' בתשרי הוא ראש השנה למעשר בהמה, לשנים, לשמיטין ויובלות, לנטיעה ולירקות.

ג' בתשרי: תחילת "עשרת ימי תשובה" ובו חל צום גדליה. השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים נקראת "שבת שובה" על שם ההפטרה שקוראים בשבת זו (שובה ישראל), ומנהג שהרב דורש בה להכשיר את הלבבות לפני יום הדין.

ח' בתשרי: חנוכת הבית בימי שלמה.

י' בתשרי: יום הכיפורים. בימי המקדש הוכרז כיום תחילת שנת היובל, והיה מנהג לקיים בו מחולות שמחה לבנות ירושלים. ביום זה תקפו מצרים וסוריה את ישראל ("מלחמת יום הכיפורים", תשל"ד 1973).

ט"ו בתשרי: היום הראשון של חג הסוכות.

כ"א בתשרי: הושענא רבה.

כ"ב בתשרי: שמיני עצרת ושמחת תורה.