בית כנסת מבקש להקים אולם שמחות

בית כנסת מבקש להקים אולם שמחות בסמוך אליו, או במילים אחרות להקים חברת בת לעמותה.
 
החודש אבקש להקדיש את טורי לתופעה שאולי לא כל כך נפוצה אך היא בהחלט קיימת, וייתכן אף שדברים אלו יעלו אצל הקוראים מחשבות ורעיונות אליהם לא היו מודעים עד כה.
 
בית הכנסת, מוסד, ישיבה, עמותה, משופעים בכסף [כן, יש דבר כזה], והעמותה רוצה להקים חברה נוספת שתפעל במסגרת העמותה. הדוגמא הטובה ביותר [שאפילו מופיעה במסמכים הרשמיים של חוקי העמותות..] היא בית הכנסת שמבקש להפעיל אולם שמחות. כפי שרוב קוראי אתר זה יודעים, חלק לא קטן מבתי כנסת מפעילים בסמוך עליהם אולם שמחות על פי רוב לארועים קטנים כמו בר מצווה, ברית, או שבת שבע ברכות.
האם מותר לבית הכנסת להקים חברה עסקים ממשית במסגרת העמותה?
 
התשובה היא בהחלט כן. בית הכנסת רשאי להקים חברה לצורך ביצוע עסקית אשר רווחיה יועברו לעמותה, כלומר להפעלת בית הכנסת.
 
אפשרות נוספת היא כאשר הקמת החברה הכרחית לצורך פעולות המתאימות באופיים לחברה ולא לעמותה. דוגמא פשוטה: עמותת בית הכנסת מבקשת לחלק מזון למיעוט יכולת והיא מפעילה מרכולים מיוחדים בהם קונים אותם נזקקים את המזון במחיר מסובסד.
 
הגבלות: חשוב לזכור כי כל מה שכתבנו בטורים הקודמים על איסור העסקת חברי עמותה, או הפניית הכספים לחבריה בצורת משכורות מוגדלות וכדו' חלים גם על החברה שעובדת בחסות העמותה.
 
במקרה שיש שאלת של החזקת מניות חשוב לבדוק כי העמותה מחזיקה ברוב ככל המניות, בכלל רצוי שהעמותה תחזיק במאת האחוזים של מניות החברה מלבד מקרים מיוחדים שם יש להתייעץ עם רשם העמותות. חשוב לזכור כי חל איסור מוחלט שבעל תפקיד בעמותה או מי מטעמו, יחזיקו באופן אישי במניות של חברת הבת.
 
נקודה נוספת שיש לשים אליה לב היא בחינת השאלה האם העמותה נקטה באמצעים משפטיים וחוקיים להבטחת זכויותיה בתקנון החברה, כמו שריון זכות וטו לעמותה בנושאים מהותיים [משכורות לעובדים, מכירת נכסים, פרסום וכדומה]. כמו כן ראוי לערוך הסכם מסודר בין העמותה לחברה.
רוב רואי החשבון מציעים במקרים כאלו, לפנות באופ מסודר לרשם העמותות או להתייעץ עם רואה חשבון מוסמך. הסיבה לכך היא שהקמת חברה בתוך עמותה הוא נושא מורכב, ולא פעם התברר כי העמותה הפרה את הכללים בדיעבד, בטעות כמובן.
 
בהערת אגב אציין כי ביישומה של תכנית ההתנתקות נעשה שימוש רב במונח זה של 'תאגידים קשורים', שכן לא מעט אגודות שיתופיות התיישבותיות פורקו על ידי המדינה והועברו לחברה ממשלתית.