מי הם חברי 'ועדת הביקרות', ומה ההבדל בינה לבין ה'גוף המבקר'?

 

בשבוע שעבר סיימנו את נושא 'מורשי החתימה', השבוע נתמקד ב"ה בנושא 'ועדת בייקורת' או 'הגוף המבקר' [כפי שיובהר בהמשך יש הבדלים בין שני המונחים].

 

האסיפה הכללית של העמותה, ובמקרה הזה של בית הכנסת, חייבת לבחור וועדת ביקורת על פעילות העמותה.

 

מי יכול לשמש כוועדת ביקורת? בדרך כלל נעזרים ברואה חשבון, אולם אין חובה בכך. יחד עם זאת במקרה שהעמותה מבקשת למנות מבקר שאינו רואה חשבון היא צריכה אישור של רשם העמותות. רואה חשבון מוסמך אינו צריך אישור כזה.

 

 

כפי שכבר צויין, עמותה שאינה רוצה למנות רואה חשבון, מטעמי תקציב למשל, ממנה 'גוף מבקר'. מה ההבדל בין 'ועדת ביקורת', ל'גוף מבקר'?

ועדת ביקורת מורכבת משני אנשים לפחות, ואילו הגוף המבקר יכול לפעול גם על ידי אדם אחד. מכל מקום, במידה והעמותה רוצה למנות אדם כגוף מבקר היא צריכה להעביר את שמו לרשם העמותות [ראה פרק מיוחד על כך] בצירוף קורות החיים של אותו גוף ולמשל היותו ערוך דין, יועץ מס וכו' כדי לקבל את אישורו של הרשם.

 

המלצה: לא כדאי לעשות 'קיצורי דרך' בנושא ה'גוף המבקר'. גם אם אתם לא נעזרים ברואה חשבון מוסמך, מבעיות של תקציב למשל, חשוב מאד לבדוק כי האיש שאותו אתם מציעים הינו בעל יכולת מתאימה למשימה הזו. שכן ביקורת היא מקצוע והיא דורשת ידע בנושא. הגוף המבקר נדרש להיות בקי בנושאים רגולאריים, חשבונאיים, ולהבין היכן עובר הגבול בין ביקורת לביצוע בפועל.

 

גם עמותה שאינה פעילה מבחינה כספית [למשל בית כנסת קטן במיוחד הנתמך כולו על ידי גורם חיצוני אחד], חייבת למנות וועדת ביקורת. אציין, כי פעמים רבות חברי העמותה אינם מודעים לכך שיש להם פעילות כספית גם אם נראה להם אחרת.

 

מי יכול להתמנות כחבר בוועדת הביקורת? הזכרנו כמובן שהעדיפות הראשונה נתונה לרואי חשבון, ועם זאת צריך להקפיד כי רואה החשבון שבונה לועדת ביקורת לא יהיה אותו רואה חשבון שמבצע את הנהלת החשבונות של העמותה שכן קיים ניגוד אינטרסים מובהק בין שני התפקידים.

 

כלל חשוב נוסף: חבר וועדת הביקורת חייב להיות אחד מחברי העמותה [אלא אם כן משתמשים באופציית ה'גוף המבקר']. לחברי ועדת הביקורת מותר לקבל שכר עבור ישיבתם בישיבות הוועדה, ואף לקבל החזר הוצאות.

 

אדם הנותן שירותים בשכר לעמותה שלא עקב תפקידו כחבר ועדת ביקורת, אינו יכול לכהן כחבר בה. למשל, הגנן של בית הכנסת אינו יכול להיות חבר ועדת ביקורת. כמו כן אסור לחבר ועדת הביקורת לתת כל שירות לעמותה שבאמצעותו הוא מקבל תשלום. בנוסף גם גוף שמספק שירותים לחברת בת שבשליטת העמותה אינו יכול לשמש כחבר בועדת ביקורת.

 

כמו כן, קטין מתחת לגיל 18 שנים, או מי שהוכרז פסול דין, פושט רגל, או מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש בה קלון, אינם יכולים לשמש כחברי הועדה.   

 

האם במקרה של מעילה ניתן להטיל את אחריות על חברי ועדת הביקורת או על הגוף המבקר? זו שאלה מעניינת, שכן הם לכאורה התרשלו בתפקידם. במאמר שנכתב על ידי לשכת המבקרים הפנימיים בישראל הם מסיקים שלא, הם מונים סיבות שונות שאחת מהם היא שהמועלים ומבצעי ההונאה מכירים את נוהלי העבודה של הארגון בו הם פועלים, ומארגנים את מעשיהם בצורה כזו אשר לא תתגלה אם על ידי שיתוף פעולה עם ממלאי תפקידים נוספים ואם על ידי זיוף החתימות או מסמכים אשר בבדיקה שוטפת יראו כאמיתיים.