פרק נוסף על עמותות וכלליהם, והפעם על חברי הועד ועל סכנתה של חברות קרובה

 

שלום רב לקהל הקוראים.

 

בפרק הקודם סקרנו את תפקידיה של ה'אסיפה הכללית'. בפרק זה נספר על מוסד ה'ועד'.

 

הועד הוא המנהל בפועל של כל עניני העמותה. לעמותה עשויים להיות מוסדות רבים, והיא יכולה גם למנות להם מנהלים, אך היא אינה יכולה להעביר להם את ניהול העמותה הכללי. דוגמא: אם בית הכנסת מחזיק גם אולם שמחות, גם ספרייה מרכזית, וגם כולל אברכים, הוא רשאי למנות אחראים לכל אחד מן המוסדות הללו, אך אותם מנהלים לא יכולים לנהל במקום הועד את עניניה הכלליים של העמותה.

 

כפי שציינו במאמר הקודם, האסיפה הכללית בוחרת את ועד העמותה. מספר חברי הועד צריך לעמוד לפחות על שני חברים. מי יכול לשמש כחבר ועד? כל אחד, אלא אם כן הוא נותן שירותים לעמותה. דוגמא: קבלן הבונה את בית הכנסת או משפץ אותו אינו יכול לשמש כחבר ועד. במילים אחרות: חל איסור גמור על מתן תשלום לחבר ועד עבור שירותים בשכר. איסור זה כולל גם נותני שירותים שהם קרובי משפחה של חברי הועד [דבר שפעמים רבות אינו מיושם, וראה לקמן].

 

מצד שני, מותר לחברי הועד לקבל שכר עבור עצם ישיבתם בישיבות הועד. כמו כן מותר להם לקבל החזרים עבור הוצאות שהוציאו בגין חברותם, ולדוגמא: אם ועד בית הכנסת נמצא במשרדים השוכנים בלב העיר, וחבר הועד שילם עבור נסיעותיו לישיבות, הוא זכאי לקבל החזר מלא על כך.

מה הם סמכויותיו של הועד? להלן נסקור חלק מן הסמכויות הרלוונטים לדעתנו:

א. לקבוע את מדיניות העמותה, להכין את תכניותיה, ולקבוע סדרי עדיפויות בין אפשרות הפעולה השונות.

ב. לדאוג כי בין חברי העמותה לא תתבצע חלוקת רווחים הן במישרין והן בעקיפין.

ג. לאשר תקציב שנתי.

ד. למנות מנהל כללי.

ה. לפטר מנהל כללי.

ו. לקבוע את המבנה הארגוני של העמותה.

ז. לכנס אסיפות כלליות, קבועות או מיוחדות.

ח. לדווח לאסיפה הכללית על מצב עניני העמותה.

 

חוק העמותות קובע כי "על חברי הועד מוטלת האחריות לפעול לטובת העמותה במסגרת מטרותיה ובהתאם לתקנון ולהחלטות האסיפה הכללית" [סעיף 27 לחוק העמותות]. במילים אחרות, חברי הועד מחוייבים לשמור על זהירות ומיומנות בפעילותם כך שתכוון רק לטובת העמותה והגשמת מטרותיה. הם צריכים להיזהר לא לערב אינטרסים אישיים באינטרסים של העמותה.

 

נקודה  זו חשובה מאד. לא רבים מצליחים לשמור עליה, אך עליהם לדעת כי הם עוברים בכך על החוק. גבאי של בית כנסת, החפץ להתקין מערכת מיזוג בבית המדרש, או גבאי בית כנסת המבקש להזמין חברת ניקיון שתהיה אחראית על נקיונו השוטף של המוסד צריך לזכור כי אסור לו לפנות לנותני שירות כשהבסיס לכך הוא קשרי משפחה, ידידות, או סתם טובות הנאה. כפי שציינתי, לא רבים מקפידים על כך, אך זהו אחד מחוקי העמותות.

 

באופן כללי, על חבר הועד לדאוג לכך כי כספי העמותה ינותבו לאפיקים הנכונים המשרתים את מטרות העמותה. מותר לטעות בתום לב, אולם אם חבר ועד, לא למד היטיב את הסוגיא הרלוונטית, וניתן לקבוע כי הוא התרשל וכתוצאה מכך גרם להפסד כספי של העמותה, עשוי בהחלט בית המשפט לקבוע כי עליו לשאת בנזקים מכספו האישי.

 

בפרק הבא ניגע עוד מעט בעניני הועד ונעבור לגופים הביקורת.