פעילות עסקית של מלכ"ר  - היבטי המיסוי

 

למדנו כי פעילות ציבורית של עמותה במסגרת מטרותיה הציבוריות הנה פטורה ממס וממע"מ.

יחד עם זאת נקבעו במהלך השנים לאור הפסיקה והנסיון המצטבר כללים על פיהם  נקבע מתי ההכנסות ייהנו ממעמד העמותה כמוסד ציבורי או מלכ"רי ומתי לא.

 

ככל שמדובר בפעילות פאסיבית ושאינה מהותית ביחס למחזור הפעילות הציבורית בכללותו הנטייה תהיה לראות מהכנסות הללו כחלק בלתי נפרד ממטרותיה של העמותה וליהנות ממעמדה כמוסד ציבורי בהתאם.

 

להלן, תמצית סקירה משפטית מבחנים לעסק או מוסד ציבורי

 

1. אגודת ידידי האוניברסיטה (ע"א 335/79) - במקרה דנן נקבע שההכנסות ממטע שנמסר לעיבוד ע"י "מוסד ציבורי" כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודה חייבות במס כהכנסות מעסק לאור הגדרת "עסק" הכוללת גם חקלאות. בית המשפט קבע שפרדס המוחזק ע"י בעליו לא לשם תחביב אלא לשם הפקת רווחים נחשב לעסק. אף שהאוניברסיטה הנה "מוסד ציבורי" תיחשבנה הכנסות אלו אצלה כהכנסות מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודה ובתור שכאלה לא ייהנו מהפטור של סעיף 9(2). העובדה שהכנסות אלו שולמו כמלגות מחקר אין בה כדי להעלות או להוריד מהאמור.  סעיף 9(2) לפקודה פוטר ממס רק הכנסות שאינן מגיעות לכדי עסק.

 

2. בית החולים בנהריה (ע"א 75/90) - במקרה זה התעוררה מחלוקת בעניין חיוב במע"מ על הכנסות מהפעלת חניון ונקבע שהכנסה זו נובעת מעסק ולכן חויבה במע"מ. העובדה שההכנסות שמשו את פעילות בית החולים לא שינתה את סיווג ההכנסה וכן גם לא העובדה כי לא ניהלו רשת חניונים אלא חניון אחד בלבד. לא הובאו ראיות כי נגבו מחירים נמוכים באופן מהותי ממחירי השוק  ולא היה קושי ארגוני או מנהלי להפריד בין הפעלת החניון לשאר פעילויותיה.

 

3. בית הכנסת הגדול (ע"א 987/83) - לעומת זאת במקרה הנ"ל, נקבע שהכנסות מדמי חניה הנן הכנסות פטורות ממס לפי סעיף 9(2) שכן אינן מגיעות לכדי עסק. אגודת בית הכנסת מאפשרת להחנות רכבים על מגרש הסמוך לבית הכנסת תמורת שכר חודשי, היא מעמידה לשם כך שומר בכניסה לאותו מגרש אשר מתפקידו לפקח על כך שרק בעלי רכב המשלמים עבור החניה יוכלו לחנות את רכבם. נקבע כי היקף הפעילות לא הגיע לכדי עסק.

 

4. למען מכבי אבשלום (ע"א 576/66) – המוסד השכיר אולם לשימוש כבית קולנוע תמורת 30% מההכנסות ברוטו. אף שעל המשכירה היה לדאוג לקבלת רשיונות ולשאת בחלק מההוצאות וכן שמרה לעצמה את הזכות לבדוק בקופה את מכירת הכרטיסים, נקבע ששיתוף זה מצד המשכיר לא הגיע לכדי ניהול עסק והיה בגדר שכירות.

 

5. עמותת "בשערייך ירושלים" (ע"א 787/87)

העובדות: המערערת הנה עמותה המנהלת רשת של 12 חנויות מזון ברחבי הארץ. החנויות פתוחות לכל, אולם הכנסות העמותה משמשות לסבסוד מוצרים כדי שימכרו במחיר מוזל למוסדות חינוך דתיים, לאלמנות ולנזקקים או שינתנו בחינם. מנהל מע"מ השתמש בסמכותו ופיצל את מעמד האגודה כך שהחנויות ירשמו כ"עוסק" ויתר הפעילויות, כגון ארגון מועדוני נוער, יירשמו כמלכ"ר. 

 

פס"ד הנ"ל, התווה את השיקולים והמבחנים לסווג הגוף כמלכ"ר או כעוסק  כמפורט להלן:

א. פעילות שלא למטרות רווח, אלא על בסיס התנדבותי ובמחירים נמוכים.

ב. אי חלוקת רווחים ורכוש.

ג. מאזן גרעוני ומימון ציבורי ותרומות.

ד. מהות פעילות שאינה עסקית במובן אי תחרות בעוסקים אחרים.

ה. הצדקה ואפשרות להפרדה בין סיווג עסקי למלכ"ר.

ו. פגיעה בהכנסות האוצר.

 

דברי החוק והפסיקה המופיעים בחוזר זה אינם נוסח רשמי. רק הנוסח הרשמי של החקיקה הנו מחייב. בסדרה שלהלן, נשתדל לעמוד בס"ד, על העקרונות, על ההיבטים השונים: הניהוליים, המשפטיים והמיסויים. בכל הנוגע להתנהלות של גוף ציבורי בכלל ובתי כנסת בפרט. 

 

נשמח ליצירת קשר/ ולתת ביטוי במסגרת המאמרים שיבואו בהמשך. 

 

להערות תגובות ובכלל שיעלו לאור פניותיכם.

 

אין לראות באמור לעיל חוות דעת וכיוצ"ב. בכל נושא ועניין יש להיוועץ עם אנשי המקצוע הרלבנטיים.

 

בברכה,

מנחם מ. אקרמן, רו"ח

רח' ההסתדרות 16 פ"ת

טל' 03-9347618

דוא"ל This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it..