בית הכנסת התרוקן ממתפלליו, האם תוכל העמותה להתאחד עם בית הכנסת השכן?

בפרק הקודם סיימתי את נושא החזרי גמול, והצגתי את אפשרויות ההחזרים ליו"ר הוועד, או לחבר העמותה במקרים של הוצאות רכב, מכשיר נייד וכדומה.

בפרק זה אבקש להתמקד בנושא רחב: העברת פעילות העמותה.

לעתים, כפי שקורה לא מעט לצערינו הרב, עמותה שנפתחת לצורך פעילות כל שהיא – נכשלת במטרתה והיא מבקשת להתמזג עם עמותה אחרת. לצורך העניין בית הכנסת בעיר הגדולה, התרוקן מרוב מתפלליו [דבר שקורה יותר ויותר לדאבונינו], אפילו מניין אין בשבת, והם מבקשים להתאחד עם בית כנסת נוסף שגם הוא במצב לא חיובי. לשם כך אין צורך בשתי עמותות והם מבקשות להתמזג, כאשר בית הכנסת הראשון יטמע בשני.

ובכן החוק קובע כי העברת כל פעילות העמותה או עיקר פעילותה, יכולה להיעשות אך ורק בהליך של פירוק או מיזוג.

החוק נחקק אמנם בעיקר כדי לסייע לעמותות שרוצות עקב קשיים כלכליים להתאחד עם עמותה אחרת, אך כמובן גם אם יש סיבה אחרת – כמו זו שציינו לעיל – רשאיות העמותות להתאחד ולהתמזג, בהגבלת התנאים הבאים.

על העמותה המתמזגת לדעת כי כתוצאה מהמיזוג התאגיד שלה יחוסל. כל נכסיה והתחייבויותיה יועברו לעמותה השניה. במילים אחרות, החוב לגנן ולשירותי הקירור של עמותה א' עובר כעת לעמותה ב' והיא זו החייבת בטיפול החובות.

בנוסף יש לבחון האם יש אכן התאמה בין שתי החברות לתועלת הציבור. דוגמא: לא ניתן לאחד בין עמותה לטובת בעלי החיים ובעד הטבעונות מול עמותה הדוגלת בהפצת הערך התזונתי בבשר.

האסיפה הכללית והדירקטוריון או הוועד [לפי העניין], נדרשים לשקול בבואם לאשר את המיזוג את מטרות העמותות. הם צריכים לבדוק את מטרת העמותה המתחסלת מול מטרת העמותה הקולטת.

אמשיך את הדוגמא בה פתחתי.

בית הכנסת לעדת הבוכרים בעיר פלונית קיבל כל שנה תרומות מעשיר יוצא בוכרה המתגורר בארה"ב. לאותו יהודי אמיד, חשוב היה מאד לדאוג ולשמר את מורשת בית הוריו, והוא שמח להוזיל סכומים גדולים לטובת בית הכנסת מידי חודש.

חלפו שנים ארוכות ובית הכנסת איבד אט אט את מתפלליו. הזקנים מתו, הצעירים לא מצאו עניין בבית הכנסת הבוכרי מסיבות שונות, דתיות ואתניות, והם התפזרו לבתי כנסת אחרים.

מעט המתפללים החליטו להתאחד עם בית הכנסת של יוצאי גרוזיה ששכן לא רחוק מהם.

מתברר שגם שם, סבלה הקהילה מאותה מצוקה, והצעירים נטשו את המקום. 2 העמותות החליטו להתאחד ולנסות לגייס ביחד מתפללים חדשים ולהחיות את המניין שיקרא מעתה "בית הכנסת הכללי".

אלא שאז העלה גבאי בית הכנסת של יוצאי בוכרה בעייה: ביום שבו ישמע היהודי העשיר מארה"ב כי בית הכנסת כבר אינו מאופיין כבית כנסת של 'יוצאי בוכרה', מסתבר מאד כי הוא יפסיק לתרום. הסיבה היחידה שהניעה אותו לתרום היתה הפינה החמה ששמר בלב למסורת בית הוריו.

זוהי דוגמא מובהקת לשיקול אותו חייבים חברי הוועד להפעיל כאשר הם מבקשים לאחד ולמזג בין עמותות.

ברשימה הבאה ארחיב ב"ה בעניין זה.