בשבוע שעבר עסקנו בנושא קניית רכב לעמותה, ותיארנו את התנאים הנדרשים לכך. דיון בנושא כזה מוביל אותנו הישר אל סוגית נכסיה של העמותה והמחוייבות לשמור עליהם.
חוק העמותות קובע כי כל עמותה שבבעלותה רכוש או נכס חייבת לשמור היטיב על הרכוש ולהפיק ממנו את מירב היתרונות שניתן להפיק ממנו.
האם מדובר גם ברכוש שהגיע מתרומה, ולמשל, מחיצות של בתי כנסת שנתרמו על ידי אחד המתפללים? התשובה חיובית. משעה, שהנכס הפך לרכוש של העמותה קיימת בחוק חובת שמירה עליו.
מכאן מופיע כלל נוסף האוסר על העמותה להעביר כל נכס מנכסיה ללא קבלת תמורה הולמת. בית הכנסת מחזיק רכב, אך הגיעה השעה שההנהלה החליטה כי אין להם צורך בו, והם מבקשים לתת אותו במתנה לבית הכנסת השכן. על פי חוק הדבר אסור. הרכב אינו כספם הפרטי והם אינם יכולים לעשות בו כרצונם. עליהם למכור אותו במחיר הולם, ואת הכסף להכניס לקופת העמותה.
האם הם יכולים למכור אותו בזול או בהנחה? התשובה שלילית.
חד עם זאת קיימת אפשרות של העברה לגוף אחר כאשר הדבר מתיישב עם מטרות העמותה. לצורך העניין, בית הכנסת מעביר את הרכב לבית הכנסת השני כאשר יש הסכם ביניהם כי השימוש ברכב יועיל גם לבית הכנסת הראשון [למשל לצורך גביית כספים].
במיוחד יש להיזהר לא להעביר נכס לגורם אחר כאשר מדובר בבן משפחה או בגורם בעל קירבה עסקית או אחרת. במקרה כזה עלולה העברת הנכסים להיחשב למה שנקרא 'חלוקה אחרת לפי סעיף 34ג לחוק' ולגרום להטלת אחריות אישית על חברי הועד בגין העבירה הזו.
כספים
ישנן עמותות עשירות, המצליחות להחזיק קרן כספית גדולה שאינה נצרכת לפעילותה השוטפת. לצורך העניין, לבית הכנסת יש די כדי להתקיים, זאת מלבד 500 אלף שקלים במזומן אותם הותיר מייסד בית הכנסת לטובת המקום.
קיימת חובה להשקיע את הכספים האלו באופן סולידי כדי לשמור על ערכם בכפוך למדיניות שתקבע לענין זה על ידי הוועד.
במילים אחרות, אסור לשמור את הכסף 'מתחת הבלטות' לעת צרה. זהו כסף של העמותה ויש להשקיע אותו על מנת שההון יגדל. אסור לקחת סיכונים מיותרים גם אם הם עשויים להניב רווח גדול. השקעה במטבע חוץ למשל, שנחשבת לפעמים למסוכנת במיוחד אך עשויה לגרוף רווח של מאות אחוזים מותרת בכספך האישי, לא בממון של בית הכנסת. את כספו של בית הכנסת יש להשקיע במה שנחשב ל'השקעה סולידית'.
נקודה אחרונה אותה חשוב לזכור בהקשר זה היא שיש להיזהר שלא ייווצר מצב של 'צבירת נכסית' באופן בלתי סביר.
אזכיר את שכבר כתבנו מתוך כללי העמותות: "עמותה הצוברת באופן לא סביר נכסים או הון לתקופה ממושכת בלי להשקיעם בקידום מטרות קונקרטיות או שאין לה תכנית עדכנית, מעשית ויעילה לשימוש בכספים אלו לצורך קידום המטרות, לא תהא זכאית לקבל אישור ניהול תקין". הסיבה לכך היא כי תכליתה של העמותה הוא לפעול לקידום מטרותיה, והתורמים שתרמו את כספם עשו זאת מן הסתם כדי שהמטרות הללו יקודמו. צבירת נכסים לא מקדמת את המטרות הללו.