בלוגבאי - סליחות, ללא תיירים

לפני כשנה בדיוק פרסמתי ברשימה זו סיפור מרתק סביב סיורי הסליחות המתקיימים בחודש אלול בשנים האחרונות. גם בגליון זה למיטב ידיעתי מתפרסמת כתבה אודות סיורי סליחות בירושלים אלא שבטור זה אני מבקש לקלקל מעט את החגיגה, ולהשבית את השמחה.
 
יש בי התנגדות לסיורים הללו.

מדוע? מה רע בכך שיהודים הרחוקים מן התורה והמצוות יכירו את ההווי הנפלא של התפילות המרגשות? מדוע אני מתנגד לכך שאנשים יטעמו קצת ממתיקותה של התפילה המרגשת הזו.

ובכן אני לא מתנגד לכך שאנשים החפצים להכיר את המסורת באמת ובתמים יבקרו בבית הכנסת. המוסד הזה שקרוי בית כנסת פתוח מעצם מהותו לכולם. לעולם לא יהיה סלקטור בכניסה לבית הכנסת. בבית כנסת אשכנזי יכולים תימנים וספרדים להתפלל וכן להיפך. כולם מוזמנים.
אלא שסיורי הסליחות הפכו בשנים האחרונות, לפחות לפי התפיסה שלי, למסע אנתרופולוגי – סוציולוגי- חברתי בתוככי החברה הישראלית. משל היו המתפללים המשכימים קום בשעות הבוקר המוקדמות בני שבט נידח המחזיק במנהגים ישנים ובפולחנים ססגוניים אותו כדאי לבקר ועליו מעניין יהיה לצפות. לעתים עולה התחושה כאילו המבקרים מגיעים לצפות בזן נדיר שהולך ונכחד וחשוב להכיר אותו לפני שהוא נעלם מן הנוף הישראלי.

אלא שכמובן זה לא כך. התפילות שנערכות בבית הכנסת לא נובעות ממקום של פולחן של שבט אפריקני כלשהוא. את התפילות אנו עורכים כי כך צווינו ובכך אנו מאמינים. המנגינות היפות וההשכמה בבוקר הם חלק אינטגרלי מן התפילה אך הם לא מופיעים ממקום אקזוטי כמו שנראה לאותם תיירים חמושים במצלמות ענקיות.

מי שרוצה לבא ולהתפלל בבקשה. הסליחות מתחילות בשעה 4:00 ומסתיימות בשעה 4:45. לא לפני ולא אחרי. כולם מוזמנים לבקר ולהשתתף בשעה הזו בבית הכנסת. ההצצה של התיירים לתוך בית הכנסת וההתעכבות שלהם שם לדקות ספורות בהם הם מביטים על המתפללים בעיניים תיירותיות לא מוסיפות כבוד לבית הכנסת ולדעתי ראוי לה שתיפסק. 

 

מה דעתכם? כתבו בתגובות