את טורי הנוכחי אני מבקש להקדיש לנקודה המפריעה במספר בתי כנסת בהם ביקרתי, בייחוד כאשר מדובר בקהלות השייכות לעדות הספרדים. נקודה מפריעה זו לא שייכת בכל בתי הכנסת מטעמים שונים אך בחלקם היא בולטת וניכרת לעין.

 

אגש לענין.

 

בשבת האחרונה התארחתי אצל קרובי מירושלים וביחד עם מארחי הגענו בשבת בבוקר לתפילת השחרית בבית הכנסת. התפילה התנהלה על מי מנוחות והיתה יפה ונעימה אלא שאז סיים החזן את הקדיש האחרון והגיעה שעת הוצאת ספר התורה.

 

כמקובל בהרבה בתי כנסת נעמד הגבאי על הבימה ובקול חגיגי הכריז

 

דממה

 

הגבאי שוב: פתיחת ההיכל כשהפעם הוא מוסיף את המילה עשרה

 

את השקט ניתן היה לחתוך בסכין

 

לאחר 30 שניות בלתי נעימות נשמע קול של אחד מזקני המתפללים

 

 

הגבאי נראה כמי שאבן נגולה לו מעל ליבו והוא הזדרז לסיים

 

 

דממה

 

 

שקט בלתי נעים.

 

לאחר דקות מספר הפטיר הגבאי בפנים מכורכמות משהו 'זכיתי'.

 

את מכירת הרימונים והקמת ספר ההפטרות בקושי צלחנו ולאחר חישוב מהיר עלה בידי כי בית הכנסת נשכר כעת 70 שקלים בסך הכל.

 

מסקנא זו העלתה בי הרהורים עמוקים. האם כך ראוי לנהוג. האם לא כדאי היה לוותר כלל המכירות הללו שאך מבזים את כלי הקודש והעליות הקדושות? האם הולכת הספר צריכה להימכר בסכום מגוחך של 26 שקלים וגם זאת לאחר קריאות עידוד צורמות של הגבאי?

 

אינני נוטל על עצמי את האחריות לבא ולקבוע כי צריך לבטל את המכירות הללו. הלא כל סכום הנכנס לקופת בית המדרש הרי הוא מבורך, אך עם זאת אני מציע 'לעשות חושבים' על כל הענין ואולי למצא פיתרון אחר, ולמשל, החלטה לפיה כל המתפללים מתחייבים להרים נדבה בעליות שיחולקו על פי סדר שלא יפחות מסכום מסויים כך שהביזיון הזה לא יחזור על עצמו.

 

אם למישהו יש הצעה אחרת יבורך, אך המראה הזה, המזכיר בסגנונו ובמחיריו את שוק הפשפשים בוודאי לא מוסיף בעיני כבוד לבית מקדש מעט.