לא מוצלח ולא מתאים: הכתבות על בתי הכנסת היפים בישראל

שנת תשע"ז הסתיימה וכמו בכל שנה מפציעים אתרי החדשות ובעיקר ערוצי היהדות שבהם עם הכתבה התורנית הנושאת את השם: בתי הכנסת היפים בישראל.

לעיתים אלו חמשת בתי הכנסת היפים, לפעמים אלו עשרת בתי הכנסת המיוחדים, ולפעמים זוהי סתם 'רשימת בתי הכנסת בהם אתם חייבים לבקר'.

הכתבות האלו מופיעות תמיד כמיטב המסורת כשהן מלוות בתמונות צבעוניות, בהם נראה בית הכנסת במלא תפארתו, מזוויות שונות מבפנים ומבחוץ.

גם הסבר מופיע בין הקטעים השונים המבהיר מה מיוחד בבית כנסת אלמוני ועד כמה ייחודי בית כנסת פלוני.

התמונות המיוחדות מגרות את הצופים והם אכן חשים צורך עז לבקר בבית הכנסת המיוחד הזה. הכתבה הלא קוראת להם בפירוש לעשות זאת.

אז מה הבעיה אתם שואלים את עצמכם.

מה רוצה בעל הטור הזה למען השם? עד שסוף סוף יש כתבה על בתי כנסת בערוץ חילוני – גם לזה אתה מתנגד? מה אתה מעדיף שיהיו כתבות על כוכבי בידור? יותר טוב?

לא, לא יותר טוב.

אבל גם הכתבות האלו צורמות לי.

מדוע? כי הכתבות האלו לא מפארים את בתי הכנסת בהם נעשית המטרה שלשמה הוקם בית הכנסת, כלומר תפילה ולימוד תורה.

הכתבות האלו מתארות את בתי הכנסת שזוכים לויזואליות מיוחדת, לארכיטקטורה נדירה, ולעיצוב מרשים.

זה חשוב, אין ספק. יש מצווה לפאר ולרומם את בית ה', זה א-לי ואנווהו.

אבל זה לא העיקר.

יש עוד דברים בבית הכנסת והם למעשה החשובים ביותר. אם למשל היו כולם סוקרים את בית הכנסת איצקוביץ בבני ברק בשל התפילות הרבות שנערכות בו, או את בית הכנסת מוסאיוף בשל שיעורי התורה שלא פוסקים בו, או את בית הכנסת היזדים ששימש כמקום השיעור של הגר"ע יוסף במשך עשרות שנים ניתן היה להבין.

אבל בת בתי הכנסת שנראים טוב? שיש להם חזות חיצונית יפה?

נדמה שאין דוגמא יותר להבדל בין חיצוניות לפנימיות מאשר סיקור 'בתי הכנסת היפים'.

אינני אומר שבבתי כנסת אלו אין שיעורי תורה ולא מתפללים. ייתכן שכן, אך זה לא עומד במרכז הסיקור.

הכתבות האלו מעלות את התחושה שהעיקר בבית הכנסת היא צורת המבנה שלו.

וזה כמובן לא רציני. יהודים התפללו ועדיין מתפללים במרתפים, באולמות התעמלות, בספריות, בחדרי משרדים שהוסבו לבית כנסת. תשאלו את ארגון איילת השחר על כך.

זה בית כנסת, לא ארמון מפואר שהוא חשוב ללא ספק אך בטח שלא העיקר.