חודש אלול הגיע ונדמה כאילו הוא הופיע פתאם משל נחת הוא עלינו משום מקום. תחושה זו מעט משונה כי הרי כבר בחודשים הקודמים קיבלנו איתותים ברורים על הופעתו של זמן הרחמים והסליחות. אני מתכוון כמובן לנוטריקונים שבשמות החודשים האחרונים. בחודש תמו"ז ידענו שזמני תשובה ממשמשים ובאים, ובאב שמענו שאלול בא. כעת סיפר לנו דרשן שהתארח בבית הכנסת בשבוע שעבר כי גם פרשת השבוע מספרת על כך, פרשת ראה – ראה אלול הגיע. ובכל זאת למרות כל האיתותים והרמזים הברורים אני חש כמו עוד רבים מבית ישראל כנראה, כי עדיין לא נכנסנו לעומקם של ימי הרחמים, של הכמיהה לתשובה ושל הרצון להיות יהודים טובים יותר. אולי זה יקרה עם תחילתם של הסליחות שיתחילו ממש בימים אלו.
 

הסליחות אצלנו מתחילות באשמורת הבוקר. אני מודע לעובדה כי יש מקומות שמקדימים את הסליחות לשעות הלילה המאוחרות, או מאחרים אותם לצהרי היום, אולם אצלנו הרב ביקש להקפיד על כך שהסליחות יהיו דווקא קודם עלות השחר וכפי שנאמר 'לילה אקום להודות'. כשניסיתי, לפני שנים רבות, להסביר לרב כי ייתכן כי המנין יהיה מורכב רק משנינו פטר אותי בתנועת ביטול ואמר, כי אראה כי עם ישראל הקדושים יקומו גם בשעת בוקר מוקדמת זו.

ואמנם בית הכנסת שלנו מלא וגדוש מתפללים הקמים ומתגברים כארי לקום ולהתחנן לפני בוראם ולבקש ממנו על נפשם. הגבאי שלנו [כותב השורות ד. ד] נוהג להסתובב עם מגש ספלי תה חמים ומתוקים [הסוד: קצת עלי רוזמרין עם נענע, לא לשכוח לנקות אותם היטב], אותם הוא מגיש למתפללים שתש כוחם לפני ובתום אמירת הסליחות.

המחזה היפה והמשובב נפש הזה מביא אלינו מידי שנה אורחים לא קרואים רבים המקיימים 'סיור סליחות'. מה זה סיור סליחות? בשנים האחרונות התפתח טרנד מעניין ברחוב הישראלי לפיו אין דבר יפה יותר מלהסתובב בתי כנסת בירושלים ובאתרים נוספים בהם מתקיימים סדרי סליחות המעלים ניחוח עתיק ומפעים. התופעה צוברת תאוצה עד שבתקופה האחרונה שמעתי כבר על 'סיורים מודרכים' עם מדריכים בעלי ניסיון וידע, ועל מסלולים יחודיים וכן הלאה. מכל מקום, בית הכנסת שלנו [שאת מיקומו כידוע אינני חושף], נחשב לאחד מהאתרים המצויים במסלולי הסיורים המועדפים על התיירים הרבים וגם על המדריכים מסתבר, ומידי ליל סליחות אנו עדים לקבוצות לא גדולות של בני נוער, צעירים, וגם מבוגרים 'חמושים' בדרך כלל במצלמה גדולה, החודרים בשקט אל תוך בית הכנסת מביטים בעיניים פעורות ובפנים מהורהרות על המתפללים המסלסלים את פסוקי התפילה היפים ויוצאים לאחר עשרים או שלושים דקות.
 

באחת הפעמים התרחש ארוע מעניין. כפי שבוודאי ידוע, מורכבת תפילת הסליחות מקטעים רבים שאת חלקם מקריא שליח הציבור בלבד בקול רם, את חלקם אומרים המפללים ביחד, ואת חלקם נוהגים לחלק בין המתפללים הקבועים הקוראים את הפסוק בקול רם ובנעימה מיוחדת כשהקהל חוזר על הפסוק באותה מנגינה. אחד מהקטעים הללו הוא 'אליך ה' נשאתי עיני שמע קול תחנוני בקראי אליך' וכו'. קטע זה מורכב מפיסקאות רבות שלכל אחת מהן יש את המנגינה המיוחדת לה. רק מי שבקיא בסדרי הסליחות עשוי לזהות ולהתאים כל מנגינה לפסוק התואם לה. באחד הלילות, דקות מספר לפני שהגענו לקטע זה, נכנסו קבוצה של אנשים, תיירים, שבאו לראות את סדר הסליחות. ציינתי כי מחזה זה לא היה נדיר בקהילתינו ובכל זאת נדמה היה כי קבוצה מסויימת זו היתה שונה. שלשת הגברים שנכנסו עם מצלמות גדולות ומבט מסוקרן היו נראים כתלושים לגמרי מהעולם היהודי. הם לא חבשו כנהוג כיפה לראשם, גם לא לבנה ומקומטת, ולשלשתם היו זיפי זקן ורעמת שער גדולה, המזכירה אינטלקטואליים מן המאה הקודמת. המבטא הזר בו השתמשו כשבקשו להיכנס הוכיח כי לפנינו נמצאים שלשה אמריקנים שספק גדול אם הם בכלל יהודים ואם בכלל ראו מימיהם אי פעם בית כנסת שלא לדבר על תפילת סליחות.

 

שלשת המבקרים ישבו בפינה ולגמו תה באלם קול, עד שהגענו אל אותה פיסקה הפותחת בפסוק 'אליך ה' נשאתי עיני וכו''. לאחר מספר פסוקים השתרר שקט רגעי באולם כשהקהל מחכה שאחד המתפללים יתנדב לשיר את הפסוק המסויים, ואז נשמע קולו של אחד התיירים "מרום ממרומים רחם על עגומים ועל זרע רחומים ילידי ידידיך", כשהוא מנעים ומנגן את המלים לפי המנגינה המדויקת כאיל היה פייטן ידוע ומוכר בירושלים העתיקה. ההלם המוחלט שאחז בי כמעט וגרם לי ולעוד מתפללים שלא לחזור אחרי דבריו אלא שבמהרה התאוששנו וסיימנו את התפילה.
 

לאחר התפילה התברר לנו כי יהודי זה הוא יליד סוריה, אותה עזב רק בשנות ה 20 לחייו. לאחר שהתשקע בארה"ב זנח למרבה הצער את הדת ואת היהדות לגמרי. כיום הוא נשוי לאשה גויה והוא משמש כפרופ' באחת האוניברסיטאות היוקרתיות שם. שני חביריו שהגיעו אתו אינם יהודים, אך הוא ששמע את המנגינה המוכרת נזכר לפתע בשנות נערותו בבית הכנסת שבדמשק והחליט להצטרף ולשיר מהזיכרון את המלים ואת המנגינה.

האם יש סוף טוב לסיפור כמו 'הפרופ' חזר בתשובה, נטש את אשתו הנכריה, ועלה לארץ'? אינני יודע, כי לאחר התפילה הוא נפרד מאיתנו ולא ראיתי אותו שוב.
 

אולי באחד מלילי הסליחות השנה, הוא יופיע וישיר שוב את 'מרום ממרומים' ואז אוכל לספר לכם את סופו של הסיפור...