בלוגבאי: רק אל תגעו לי באווזים, על מריבות בבית הכנסת

את טורי, כהרגלי אפתח בסיפור עם.

 

בשנות ה-20 של המאה הקודמת, אחרי המהפכה הגדולה ברוסיה שלחו הרשויות הסובייטיות מדריכים וקומונרים שיסבירו לאיכרים הפשוטים את הרעיון הנעלה של קולחוז, של משק שיתופי כאשר אז כולם נהנים מהרכוש המשותף.

 

ואכן אל אחד הכפרים הרחוקים הגיע מדריך פוליטי מן הסוג הזה כדי לאסוף את כל אנשי וזקני הכפר אל מרכז היישוב כדי להרצות בפניהם.

 

אולם עוד קודם לכן, פגש האיש בזקן שעבד שנים ארוכות בכפר כאיכר והחליט להרביץ בו את משנתו קודם כדי להתאמן על 'יבש'. הוא אמר לו: תראה לסרגיי לצורך העניין יש 3 פרות, ללודמילה יש 4 פרות, וליורי יש 8 פרות. אנחנו לוקחים את כל הפרות, בונים רפת אחת משותפת ומביאים מכשירי חליבה מעולים.

 

אמר האיכר: רעיון מעולה.

 

דוגמא נוספת. ליוסף יש 2 כבשים, לחיימוב 4 כבשים, ולאיבן 6 כבשים. אנו לוקחים את כל הכבשים ובונים דיר חדש ומתחלקים בעבודה, בצמר, בהכנות ובהוצאות.

 

אמר האיכר: רעיון נפלא.

 

דוגמא נוספת, אמר המהפכן. לסשה יש 2 אווזים, לגאלה 4 אווזים, לבוריס 3 אווזים, לוקחים את כל האווזים, עושים מהם להקה אחת...

 

בשלב הזה צעק הזקן: לא. לא. לא! לא אווזים!

 

למה שאל הפוליטרוק? מדוע אתה מתנגד דווקא לאווזים?

 

כי אווזים יש לי! ענה הזקן.

 

עד פה הסיפור היפה, שאמת גדולה יש בו, ולקחים רבים ניתן להפיק ממנו. במסגרת הזו אבקש להוציא ממנו מוסר השכל למתנהל בבית הכנסת.

 

לעיתים ישנם בעיות בקהילה. ראובן רב עם שמעון, הגבאי יצחק נפגע מרעהו הגבאי יעקב, והמתפללים בכלל כועסים על הרב.

מי לא מכיר את הסיפור הזה? בכל בתי הכנסת בהם התפללתם ניתן להניח אירע דבר כזה. הבדיחה הישנה על האיש שנקלע לאי בודד ובנה 2 בתי כנסת, אחד אליו הוא נכנס, ואחד אליו מקפיד שלא להיכנס משקפת באופן מדוייק את המצב הזה.

 

איך מתייחסים לכזה מצב?

 

ניתן לעשות זאת ב-2 צורות: לנסות לפשר, להרגיע, לשכך את הכעס ולהוריד את מפלס המתח שבבית הכנסת.

 

מה עושים רבים? מסובבים את  הגב ואומרים: מה זה שייך לי. כל עוד לא נגעו בחלקת האלוקים הקטנה שלי, אין לי כל בעייה.

 

שיריבו, שיהרגו אחד את השני, מה זה עסק שלי.

 

הם דומים באופן מובהק לאותו איכר. כבשים, פרות, תרנגולים, תבואה, הכל יכול להיות במשותף, כשמגיעים לאווזים שלו, הוא נזעק.

 

האם אני מציע כאן להתערב ולהפוך את המריבה לכזו שתכלול את כל באי בית הכנסת. בוודאי שלא. מתעבר על ריב לא לו, הוא דבר מגונה כידוע. אני רק מבקש להעלות בטור הזה נקודה שלטעמי לא רבים שמו לב אליה.

 

מותר לך מתפלל יקר לנסות ולומר מילה טובה, לעזור במקום שאתה יכול, גם אם המריבה לא נוגעת אליך באופן ישיר. גם אם את נפשך הצלת.

 

בסופו של יום העזרה שלך להם, היא למעשה עזרה לך, כי הקהילה היא גוף אחד וסיוע לאבר חולה אחד, משפיעה על כל המערכת.