עסקים בבית הכנסת: נישט שאבעס גערעדט? גם נישט חול גערעדט

איש עסקים יהודי, שלו מהלכים רבים בבורסה אמר לעוזרו באחד הימים: מחר ידיד הגוי, הוא יום כיפורים, היום הקדוש ביותר לעם היהודי.

 

ובכן? שאל העוזר.

 

ובכן ביום זה אשהה בבית הכנסת כל היום ואתפלל. הטלפון שלי יהיה סגור, ואני דורש שלא להפריע לי כלל. העוזר שמע והבין, אך ידע כי לכל כלל יש יוצא מן הכלל.

 

בצהרי יום הכיפורים רוטט הטלפון של איש העסקים והוא שומע את עוזרו אומר לו: אדוני, מחיר המניה של ריפליניקס הגיע ל-40 דולר, זהו סכום עצום, ואם נמהר למכור נגרוף רווח אדיר.

 

איש העסקים התכופף ולחש לתוך האפרכסת: שלא תעז למכור, אצלנו בבית הכנסת היא כבר הגיע ל-47 דולרים.

 

סיפור זה אולי מבדח אך יש בו מן האמת. עסקים רבים נסגרים בבית כנסת.

 

כגבאי הייתי מבקש להסב את תשומת לב הקוראים כי בית הכנסת אינו משכנה של הבורסה ואפילו לא בית קפה לפגישת עסקים.

 

באחת השנים פגשתי ביהודי מכובד, הנחשב לירא שמים, שהוטלה עליו באותה שנה משימת ארגון קייטנה גדולה לילדים בחופש הגדול. הקיטנה אמורה היתה להיפתח יום לאחר תשעה באב, והנה בשעת הקינות אני רואה שהיהודי יוצא הולך וחזור מבית הכנסת. הסתקרנתי, שמא הוא אינו חש בטוב? באחת הפעמים יצאתי אחריו ושמעתי אותו צועק בטלפון על הכפופים לו לארגן את פארק המים הגדול במחיר זול יותר מכפי שהציעו הם, ולדאוג לרמקולים באולם בו נערכת הקיטנה.

 

הופתעתי, היה זה בוקרו של תשעה באב, כולם עסוקים בקינות והאיש, בן תורה שחזותו מוכיחה עליו כי יודע הוא פרק בהלכות בית כנסת לא חדל מלדבר על עסקיו כאילו לא מתנהלת תפילה ממש ברגע זה מאחוריו.

 

אינני מצפה מכולם להיות קדושים, אך עיסוק בתוך בית הכנסת או אפילו בכניסה שלו בעסקים אינו מכבד את המקום ואינו מכבד את האיש.

 

נקודה נוספת. כדאי לזכור כי כאשר הדבר נעשה בשבת יש כאן גם איסור של 'ממצא חפצך ודבר דבר', שלא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך בחול ומכאן שאסור לשוחח בענייני עסקים בשבת, ויש שאף אסרו לקרא עיתונים בטח כאלו שיש בהם פרסומות וענינים כלכליים.

 

וידוע המעשה על יהודי שהגיע לבית הכנסת ואמר לשכנו נישט שאבעס גערעדט [כלומר אסור לדבר בשבת], אבל אני מוכר את הרכב.

 

בכמה שאל השכן, והוסיף כמובן נישט שאבעס גערעדט, 5000 שקלים ענה האיש. השכן חשב וחשב ולמחרת בשחרית אמר: נישט שאבעס גערעדט, אבל זה קצת יקר, אני הייתי נותן לך 3000.

 

נישט שאבעס גערעדט, הזדעק המוכר אך אמר: אולי על ארבעת אלפים יהיה על מה לדבר אבל כמובן נישט שאבעס גערעדט.

 

בסעודה שלישית הגיע השכן ואמר למוכר: נישט שאבעס גערעדט, אבל אוללי אפשר עוד קווצ' קטן?

 

נישט שאבעס גערעדט, ענה המוכר בזעף, והוסיף בלחש: מצטער זה כבר לא אקטואלי.

 

ואם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק.