בלוגבאי: האם הרש"ר הירש בטל את כל נדרי?

ברשימתי החודשית אבקש להפנות זרקור אל עבר פרשייה מדהימה מחייו של מנהיג יהדות גרמניה, ואחד מגדולי האומה היהודית במאות האחרונות - הרש"ר הירש.

אחרי פטירתו של הרש"ר התפרסמה הידיעה כי הרב הירש, בהיותו רב מורביה וניקלשבורג – ביטל את תפילת 'כל נדרי' בליל יום הכיפורים.

הסיפור הזה קיבל במשך עשרות שנים הדים רבים, ולא מעט קולמוסים נשתברו עליו: האם הרש"ר הירש אכן ביטל את התפילה הכל כך יהודית הזו? הייתכן כי הלוחם הגדול כנגד הרפורמה יצר שינוי כה משמעותי בתפילת היום הקדוש?

לאחרונה נתקלתי במאמר של פרופסור מרדכי ברוייאר, נינו של הרש"ר הירש, השופך אור על התמונה, שכל כך הרבה התחבטו בה.

כך למשל מובאת עדותו של גרץ ביומנו על הרב הירש: "היה עלי לעמוד במאבק עך אודות כל נדרי שביטל, כמובן על פי יזמתי אני, והרבה אויבים הקים לעצמו בכך".  גרץ מוסיף שמצא בהמבורג אווירה בלתי ידידותית כלפי רשר"ה בחוגי החרדים, והוא מייחס דבר זה, בין השאר, לכך שבאותו זמן היה ידוע בהמבורג שהרש"ר ביטל את אמיתר 'כל נדרי', ואז הכל  התנגדו לו.

דוברי הרפורמה עטו על השמועות הללו כמוצאי שלל רב. הם טענו שהנה, יריבם הקנאי ביותר – הרשר"ה נוקט שיטה של תיקונים בדת, ולפיכך אין הבדל עקרוני בין יהדות הריפורמה ובין הניאו – אורטודוקסיה. באווירת הפולמוס החריף של אותם הימים סביב הרפורמה ביהדות, די היה במשועות כאלו כדי להצדיק בעיני ראשי תנועת הרפורמה הכללות מעין אלו.

אחד ממקורביו של הרש"ר הירש פרסם בשנת תרכ"א [1861], בעיתון בן חנניות שורת הכחשות לשמעוות הזדוניות שעיתון זה הפיץ על הרש"ר וכתב ביחס לכל נדרי: "על כל נדרי לא ידוע לי דבר על בוריו, על כל פנים שקר הוא שהרב אי פעם מאס בכל נדרי". גם הרב להמן ממינץ כתב כי הרב הירש לא ביטל את אמירת כל נדרי.

פשרה אחרת לסיפור מעלה את הקונספציה הבאה: מנהג היה בניקלשבורג שהרב היה נושא דרשה לפני אמירת כל נדרי, אלא שהרב הירש ביקש לשנות את הסדר – במטרה שהרב ידרוש לאחר כל נדרי. הסיבה לכך היתה שלפי המנהג הישן קורה היה שנתאחרה אמירת כל נדרי עד ללילה, וזאת בניגוד להלכה שאין מתירים נדרים בלילה. אחד מבעלי הבתים הוותיקים התקומם כנגד הרב, גרם לשערוריה בבית הכנסת והחציף פנים כנגדו. הרש"ר עזב את  בית הכנסת, ואותו בעל בית נקנס במאה זהובים, ונאסר עליו להתפלל בבית הכנסת ההוא במשך שנה תמימה.

לאחר הצגת העדויות, טוען הרב פרופסור בברוייאר באופן חד משמעי כי הסיפור אכן היה: "אף על פי כן, דבר ביטול אמירת כל נדרי באולדנבורג אינו מוטל בספק".

מדוע אם כן ביטל הרב הירש את אמירת כל נדרי?

ברוייאר מסביר כי היו לכך טעמים הלכתיים בלבד. בסיס לדבריו מוצא ברוייאר בעתון היהודי הכללי של פיליספון שם נכתב בפירוש המשפט הבא: "אף על פי שבשנה שעברה הושמט כל נדרי מטעמים שבהלכה..."

מה היו הטעמים שבהלכה. ברוייאר מסביר שאמירת כל נדרי לא התקבל בכל קהילות ישראל מחמת החשש כי עמי הארצות יקלו ראשם לגבי נדריהם ושבועותיהם, בהסתמכם על ביטולם מראש. ואמנם רבי אהרן הכהן מלוניל מביא בספר ארחות חיים כי 'חלק גדול מרבותיו היו מבטלים במקומם לגמרי את התפילה הזו, ועמי הארץ היו חושבים שכל נדריהם בטלים ונוהגים קלות ראש בחרמו ובנדרים'.

הרב הירש, כרב העיר אולדנבורג, ביקש לעשות 'מעשה רב' ולחנך את בני עדתו שלא יקלו ראש בעוון חמור זה. הרב הירש ראה ב'כל נדרי' אקט הלכתי, ולא 'מנהג ישראל', וכפעולה הלכתית חזה את תוצאותיה הבעייתיות באותם ימים.

זו הסיבה, מסביר ברוייאר, כי בספרו הגדול של הרב הירש – 'חורב' לא מוזכרת תפילת כל נדרי בין תפילות יום הכיפורים.

בסופו של יום, כפי שמציין ברוייאר, גם הרב הירש החזיר את התפילה, מאחר שלא רצה להסתמך על  עצמו בלבד, אך ככלל, ראה לנכון לבטל את התפילה המפורסמת.