בלוגבאי: התפילין של רבי פנחס

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: בלוגבאי

פורסם ברביעי, 19 אוגוסט 2015 18:44

נכתב על ידי דוד דואק

הסיפור הבא שמסתובב בין גבאי בתי הכנסת מתואר בגירסאות שונות, כאשר השמות והשחקנים המרכזיים בו מתחלפים, ועם זאת, עיקרו זהה אצל כולם. אתאר זאת כפי ששמעתי זאת אני.

בבית כנסת מסויים, נהוג היה כי ילדים שאת התפילין ואת הטלית אותם היו מניחים ומתעטפים בבוקר, היו משאירים בבית הכנסת, ולא מחזירים אותם אל הבית. האם לא חששו מפני הגנבים? כנראה שלא. כל המתפללים היו משאירים בתוך התיבה האישית את חפצי הקודש, ועם בוקר היו מניחים ומתעטפים בהם שוב.

ייתכן שבאותו אזור ובאותו זמן, לא היו עוברים ושבים רבים, והחשש לגניבה היה נמוך במיוחד. אפילו הגנבים אז חיפשו את לקוחותיהם במקומות אחרים.

מכל מקום, אחד מן המתפללים, יהודי בא בימים, וירא חטא במיוחד, שלצורך העניין יקרא ר' פנחס, נוהג היה כשאר הקהילה, וגם הוא היה משאיר את שני תיקי הקטיפה – של הטלית ושל התפילין – בתוך התיבה, ועם בוקר היה נוטל אותם בשמחה.

באחד הימים הופיע בחור צעיר רבבית הכנסת בשעה 15:00 אחר הצהריים, ופנה לאחד הלומדים ששהה במקום: אולי יש לך תפילין להביא לי? אני לא הנחתי עדיין תפילין מפני עיכוב מסויים שהיה לי, והשקיעה מתקרבת.

היהודי שלמד בבית הכנסת, לא היה ממתפללי בית הכנסת הקבועים וגם לא גר בקרבת מקום, אבל הוא הכיר את מנהג המקום וסיפר לצעיר כי בית הכנסת 'עמוס' בתפילין וטליתות. בכל תיבה יש לך תפילין וטלית אמר. הצעיר זכר שישנה הלכה המתירה לשאול דברי מצווה גם ללא רשות הבעלים, שכן הוא מן הסתם חפץ היה בזכות זו [נא לא ללמוד מכאן הלכה למעשה...], והחליט להשתמש באחד התפילין.

הוא ניגש באופן אקראי לתיבה אחת מיני רבות והוציא ממנה שקית קטיפה, מעט ישנה, עליה היה כתוב שמו של ר' פנחס. הבחור הצעיר הניח את התפילין, אמר את 'קריאת שמע', ומספר קטעי תפילה נוספים, ושפט את התפילין מעליו. הוא ביקש להחזיר אותם אל תוך בתיהם, אלא שאז ארעה תקלה מצערת: התפילין כמעט נפלו מידו, והוא כדי לתפוס אותם הזיז את ידו בתנועה חדה כדי לתפוס אותם. הוא צליח. התפילין לא נפלו על הריצפה, אבל תנועת היד החדה גרמה לתפילין לפגוע בשולחן עליו היו מונחות. הבחור התבונן בתפילין וראה, כי הזווית 'השפיץ', של קוביית התפילין השחורה – נפגם. הוא לא ידע האם הדבר פוסל את התפילין, אך חש אי נעימות גדולה. הוא השתמש ללא רשות בתפילין של יהודי זר, וייתכן כי הוא פסל לו אותן.

מה לעשות? הוא פנה ליהודי שישב ולמד בבית הכנסת וביקש את עזרתו. הלה הפנה אותו ל'עושה בתים', כלומר לאדם שעוסק בבניית בתים לתפילין, ובכלל עוסק בכל הקשור לנושא. הבחור הצעיר נסע במהירות לאותו אדם והשאיר אצלו את התפילין. כעבור שעה וחצי, הוא קיבל טלפון, בו מבשר לו איש המקצוע כי התפילין אמנם לא ניזוקו בצורה הפוסלת אותן, אך מאחר שהיה לו זמן פנוי הוא עשה הגהה על הפרשיות וגילה שחסרה בהם מילה שלמה: "וכתבתם על מזוזות". אין צורך לומר השמטת מילה בפרשיות התפילין פוסלת אותן לחלוטין, ולא רק זאת, היא גם מבהירה כי מי שהניח את התפילין הללו, לא הניח למעשה תפילין מעולם. אמנם הדבר נעשה בשוגג, אך למעשה, הוא לא הניח תפילין.

הבחור הצעיר חזר לבית הכנסת, שכעת כבר היה מלא במתפללים וניגש לגבאי המקומי. הוא סיפר לו את הסיפור, והגבאי הזהיר אותו שלא יספר זאת לר' פנחס. "הוא יהודי מבוגר, וירא שמים מאד, ידיעה כזו עלולה אף לפגום בבריאותו". מה כן יש לעשות?

הגבאי, והבחור הצעיר נסעו במהירות לגמ"ח תפילין גדול שפעל בעיר בני ברק, וחיפשו תפילין שיהיו דומות ככל האפשר לתפילין של ר' פנחס. בגודל, במצבם החיצוני. לאחר שמצאו את מבוקשם, חזרו לבית הכנסת עם שקית התפילין אותה לקחו ממומחה התפילין והניחו בתוכה את התפילין מהגמ"ח. בינתיים התבקש בודק התפילין לכתוב פרשיות חדשות, שהבטיח להכין אותן עד יום המחר.

בשעת הבוקר התבוננו הגבאי והבחור הצעיר, שהגיע שוב לבית הכנסת, בנשימה עצורה בר' פנחס כשהוא פותח את שקית התפילין: האם ישים לב כי תפילין אלו אינם שלו? אבל גילו המבוגר, ובעיקר חוסר הסיבה למחשבה מן הסוג הזה, לא העלו כל חשד אצל ר' פנחס והתפילה עברה כשורה. בשעות אחר הצהריים הוחזרו התפילין המקוריות, שכעת כבר עברו הגהת מחשב, אל ביתן המקורי, ור' פנחס הניח בבוקר למחרת תפילין כשרות, אולי לראשונה בחייו, מבלי שהיה מודע לכל הדרמה שהתחוללה מאחורי גבו.