בלוגבאי: הלילה לא לומדים תורה

ליל תשעה באב מתקרב, ובשנים האחרונות התפתח טרנד חדש בחברה הישראלית בשם 'הלילה לא לומדים תורה'.

הרציונאל העומד מאחורי ההתארגנות הזו הוא שבליל תשעה באב, כידוע אסור ללמוד תורה, ולכן מתארגנים לערבי עיון בנושאים שונים. לעתים נעשה הדבר במתנסי"ם, בכיכרות, אך גם בבתי כנסת.

לטעמי מדובר בנוהג שאינו ראוי.

בעבר פרסמתי כאן, ב'מעט בית מקדש' את הסתייגותי מ'תיקוני ליל שבועות המודרניים'. אני מרשה לעצמי לצטט את דברי מאז: בליל שבועות מתנהלים אמנם שיעורים רבים,  אלא שאת השיעורים הרבים, את הדיונים המרתקים, מנהלים אנשים שהם בורים ועמי הארצות בתחום שלשמו התכנסנו הערב – לימוד תורה. למרביתם אין דבר עם מקורותיה הרחבים והעמוקים של הספרות התורנית הרחבה, ותחום ההתמחות שלהם אינו גובל בכל צד עם  היהדות ומקורותיה.

כיצד למשל, היתה מתקבלת הידיעה כי קבוצת רבנים, בוגרי ישיבת פוניבז' פשטו על רחובות תל אביב והקימו מרכז להרצאות על 'קרדיולוגיה התערבותית', או עיונים ב'פסיכולוגיה הקוגניטיבית של בנדורה' וכו'? דומה כי הרעיון ברור, הפרסומים היו נתקלים בתגובות אדישות עד לעגניות: מה לרבנים העסוקים בהויות התלמוד וההלכה- לרפואה, מה לחובשי בית המדרש ולקוגניציה?

בדיוק כך יש להתייחס לדעתי לאותם ערבי 'הלילה לא לומדים תורה'.

ליל תשעה באב אמנם נאסר אמנם פורמלית בלימוד תורה, אך יש ישיבות ובתי כנסת שמקיימים הרצאות בנוסח: 'הרב פלוני יקונן על  חורבן בית המקדש'.

הרב, או הראש ישיבה מסביר מהו מהותו של בית המקדש, מדוע הוא חסר לנו, ואם הוא מצליח להביא את שומעיו לידי עצב והרהור על האבדן הגדול שלזכרו צמים ומתענים ביום זה, הרי השיג את מטרתו.

לעומת זאת אותם ערבים עוסקים בעניינים שאינם שייכים לנושא בית המקדש. ייתכן שיש כאן דיון בענייני חברה, צדק סוציאלי וכדומה, אך מה לזה ולחורבן הבית, הפסקת עבודת הכהנים, גלות ישראל, וצער השכינה?

באחד הפרסומים בהם נתקלתי, נאמר כי בלילה זה יתקיים פאנל דוברים בהשתתפות [בין היתר] דפני ליף מראשי המחאה החברתית, מוזיקאי שאינו דתי ועוד. עם כל הכבוד לדפני ליף, אינני סבור כי סיפור המחאה החברתית הולם את ליל תשעה באב. מדובר בנושא שעל חשיבותו אינני מטיל ספק, אך עדיין ליל תשעה באב הוא ליל החורבן, לא ליל הקומוניזם, והסוציאליזם.

אילו היה זה אירוע חילוני לחלוטין, סוג של שיח ישראלי שמנסה למצא את תשעה באב שלו, ייתכן שלא הייתי כותב את הדברים כאן, בגליון 'מעט בית מקדש', אלא שברוב המקומות הללו, בהם מתקיים אותו 'הלילה לא לומדים תורה' מדובר בארוע בעל נופך דתי מובהק.

ברוב הפרסומים מצויין כי תיקרא מגילת איכה, ובהמשך יופיעו גם רבנים.

אינני כותב שמות כדי לא לזלזל באיש, אך אם יורשה לי, כגבאי בית הכנסת, לחלוק את מחשבתי עם קוראי הנאמנים ולומר: זה לא ליל תשעה באב שלנו. לא לכך הורגלנו, ולא בכך נכבד את זכרו של בית המקדש, את שריפת היכלנו, את אבדן מיליוני היהודים שנרצחו, ואת צער השכינה.