לא מעט נכתב על פרשיית בית הכנסת בתל-אביב בית אל והדוגמניות. כולם הזדעזעו בצדק מהתמונות הקשות בהם נראו דוגמניות צועדות בבית הכנסת בלבוש חושפני לקול צליליה של מקהלת חזנים השרים פסוקי קודש.
גם הרב לא נמלט מביקורת קשה. תמונתו בירכתי בית הכנסת בעיצומה של התצוגה עוררה כלפיו ביקורת קשה מנשוא, ורבים תמהו כיצד אישר רב אורטודוקסי תצוגה כזו במקום קדוש.
הרב מצידו טען כי הוא מעולם לא הסכים לתצוגה מן הסוג הזה, ולראייה הציג חוזה בינו לחברת ההפקה בו נכתב כי הארוע צריך לישא אופי צנוע. בדף הפיסבוק כתב הרב כי שופכים את דמו וימי האור של חנוכה הפכו עבורו ועבור משפחתו לימים של חושך.
אינני חושב שהרב חף מכל ביקורת. אין ספק שזו היתה טעות גדולה לאשר כלל ארוע כזה. יחד עם זאת חייבים לזכור, כי בהחלט ייתכן שהאיש בתמימותו, חשב שבכך הוא יקרב ויעודד שיח בין אוכלוסיות מרוחקות בישראל, והוא מעולם לא דמיין כי כך תיגמר הפרשה.
הוא ניסה, כך לדבריו שהתפרסמו בכלי התקשורת, לעצור את התצוגה, אלא שהדבר לא עלה בידו. הוא לא יכל 'להתפרע' מול עשרות ומאות אנשי התקשורת ולעצור באחת את הארוע.
אינני מנקה אותו לחלוטין, אלא אני רק מבקש לנסות ולהעמיד את עצמנו במקומו ולחשוב האם היינו פועלים אחרת.
יחד עם זאת הייתי רוצה להצביע על נקודה אחרת אותה העלה אחד מן הרבנים ולא זכתה לבולטות הראוייה לה.
סיפור בית הכנסת והדוגמניות, צריך ללמד אותנו כי המוסד הקדוש איבד מכבודו בעינינו בשנים האחרונות. אם בבית כנסת צועדות נשות אופנה חשופות, אות הוא כי המקום איבד מערכו ומחשיבותו אצל כולנו.
אין זה קשור לרב, שכאמור ניסה לדבריו לשנות את המצב, והוא גם לא האישיו. הנקודה המרכזית היא שמעצבת אופנה יהודייה, גם אם לא דתייה, לא ראתה כל פסול בהצעדת נשים חשופות בבית כנסת.
מלבד המעצבת נכחו במקום עשרות או מאות כפי עדויות המארגנים אנשי אופנה, צלמים, וידוענים, שהגיעו למקום בהזמנתם של משרדי יחסי הציבור.
אילו הדבר לא היה מתפרסם 'ומתפוצץ' באתרי החדשות, איש לא היה שומע על כך מאום. במילים אחרות, תצוגת אופנה בבית הכנסת יכלה לחלוף תחת הרדאר שלנו שומרי התורה והמצוות.
איך זה ייתכן? כנראה שבתי הכנסת הפכו אצלנו ממקום תפילה, למקום שמהווה הרבה פעמים סוג של מועדון, אטרקציה בידורית, מפגש חברים.
בית הכנסת הוא אמנם מקום שמשרת את הקהילה, והחיבור כמו גם החברות בין האנשים חשובים מאד, אך להפוך אותו למקום של 'חוויה' בלבד, ולשכוח כי בית הכנסת הוא קודם כל מקום קדוש, שהכל מחוייבים בכבודו, עלול להוביל אותנו למקומות לא ראויים.