בית הכנסת של האלג'יראי האשכנזי

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: בלוגבאי

פורסם בראשון, 06 אפריל 2014 23:23

נכתב על ידי דוד דואק

את בית הכנסת שבצפון צרפת רוב ככל הקוראים, ככל הנראה, לא מכירים. אולם מאחוריו עומד סיפור מעניין שראוי להעלותו על פני הגליון שלנו, גם אם הוא ווירטואלי.

היה זה בימי מלחמת העולם השניה. מועיז, צעיר יהודי שהתגורר באלג'יר גוייס לצבא של בעלות הברית וביחד אתם הגיע לאחר הכיבוש אל צרפת הכבושה. ימים אלו של אחרי המלחמה מצאו את חיילי בנות הברית מסתובבים להנאתם בערים המשוחררות. רובם חגגו את הניצחון במסיבות שכרות ובפסטיבלים שנערכו על לשעות הלילה המאוחרות. החייל מועיז, לא מצא את מקומו ביניהם וחיפש נואשות אחר משפחה יהודית בעיר. מועיז, לא היה דתי, ומשפחתו לא פקדה את בית הכנסת לעיתים קרובות. סבו אמנם היה אדם דתי אך הוא לא הכיר אותו ואביו, עזב את דרך היהדות כבר בגיל צעיר בעקבות ההשכלה שפשטה באירופה והגיעה גם ליהודי ארצות ערב.

הגדוד של מועיז שהה בעיירה נידחת בשם פשטט שבצפון צרפת והסבירות למצא שם משפחה יהודית היתה נמוכה מאד. אלא שלמרבה ההפתעה מצא מועיז משפחה יהודית אשכנזית ייקית שהגיעה לאזור ממחוז אלזס שבגבול גרמניה צרפת. מועיז הגיע למשפחה והתקבל על ידה בחמימות. כמו בסיפור על רבי עקיבא ניגשה הבת הצעירה קולט לאמה ואמרה כי החייל היהודי הביישן, אולי אינו רב גדול בישראל, אך הוא 'צנוע ומעלי' - אי אפשר היה שלא להבחין בצניעותו. גם פה כמו בסיפור על רבי עקיבא היא ניגשה אליו ושאלה אותו אם הוא יואת לקיים עמה אורח חיים דתי והוא שנשבה בקסמה הסכים. לאחר זמן קצר נישאו השנים. להבדיל מהסיפור של רבי עקיבא איש לא התנגד לנישואיהם. בימים שלאחר מלחמה, שמחו כולם על עוד בית יהודי שנבנה ולא טרחו להתעכב על התאמה מלאה בין בני הזוג כנהוג בימים אלו.

לאחר הנישואים שאל החתן הטרי את כלתו היכן ממוקם בית הכנסת שבעיירה. הוא חפץ להתפלל בבית הכנסת ולפתוח בחיים דתיים כמו שסוכם. הכלה הצעירה נאלצה להודות כי בית כנסת לא קיים בעיירה, וכי הם עורכים את תפילותיהם בבית. החתן הצעיר והנמרץ לא התייאש והחל לפעול להקמתו של בית כנסת. הוא אסף את כל היהודים מן העיירות הסמוכות שנותרו לפליטה מן המלחמה הקשה והצליח לשכנע אותם לפקוד את בית הכנסת לפחות פעם בשבוע.

מועיז, שלא הכיר כאמור את מנהגי בית הכנסת למד מאשתו, מחמיו, ומהיהודים שהגיעו מן העיירות הסמוכות את מנהגי בית הכנסת, ועד מהרה היה הצעיר האלגירי מתפלל את תפילות השבת והחגים בנוסח 'ייקי' מובהק, כשהוא הוגה את מילות התפילה כאשכנזי יידישאי מבטן ומלידה. לזוג נולדו ילדים ולבסוף הם עזבו את העיירה ועברו להתגורר בעיר גדולה יותר. גם היהודים שפקדו את בית הכנסת שהקים מועיז התמעט עם השנים, כאשר חלקם הלכו לבית עולמם וחלקם נטשו גם כן את האזור הכפרי. למרות זאת, הצריף שכונה על ידי כולם 'בית הכנסת של מועיז' עדיין קיים בעיירה השכוחה שבצרפת אם כי הוא משמש כיום כמחסן גרוטאות של אחת המשפחות באזור.

מועיז כיום כבן 91 שנים וביחד עם אשתו רווים נחת מעשרות ואולי מאות צאצאים שחלקם הגדול מתגורר כאן בארץ ישראל ולומד במוסדות התורה שבה.

הסיפור נמסר על ידי נכדו של מועיז שיחיה ותודתינו נתונה לו.