- אתם כאן:
- עמוד הבית
- מדריך לגבאי
- בלוגבאי
- בלוגבאי: מנהג מול הלכה
בלוגבאי: מנהג מול הלכה
- פרטים
- קטגוריה: בלוגבאי
- פורסם בראשון, 02 פברואר 2014 10:18
- נכתב על ידי דוד דואק
מנהג מול הלכה
או
רב חדש מול מתפללים וותיקים
לפני 170 שנים חי בגרמניה אחד מגדולי העם היהודי בדורות האחרונים הלא הוא הרב שמשון רפאל הירש. הרב הירש התפרסם כרבה של פרנקפורט וכלוחם הגדול כנגד הרפורמה שהשתוללה אז בעם היהודי. אולם קודם לכהונתו בפרנקפורט הקטנה [שמנתה עם בואו 11 יהודים בלבד, והפכה בעקבותיו לאחת הקהילות החרדיות המפוארות באירופה], שימש הרב הירש כרבה של ניקלשבורג ושל כל מדינת מורביה הגדולה.
מדוע אני מספר את הביוגרפיה הקצרה הזו? מאחר שנתקלתי בסיפור מאד מעניין שארע עם הרב הירש בניקלשבורג. היה זה בליל יום כיפור, והרב הירש שם לב שבבית הכנסת הגדול נהוג שהרב מוסר דברי כיבושין ומוסר עם התקדש היום ולאחר מכן נאמרת תפילת כל נדרי. הרב הירש ידע שיש בכך בעייה הלכתית שכן את תפילת כל נדרי יש לומר לפני השקיעה, והדרשה נמשכת כמובן עד לאחריה. בלי להסס קרא הרב לחזן וביקש ממנו להתחיל את תפילת כל נדרי עוד קודם שקיעת השמש.
אבל אז התרחש ארוע מאד לא נעים: אחד מנכבדי הקהילה, זקן שישב ב'מזרח' בית הכנסת הרים את קולו והחל לצעוק לעבר הרב הירש ולעבר המתפללים בחמת זעם: "רק תיקונים... תיקונים, והריסת הדת אנכי רואה לפני! עד היום דרשו כל רבני ניקלסבורג דווקא לפני כל נדרי, ומה שנכון היה בעיני רבותינו אינו כשר וישר בעיני הש... הזה... כל השנים אנו מתנהגים כגויים, ואפילו ביום הקדוש הזה "הוא" לא ירשה לנו להיום יהודים"...
הרב הירש שמע את הדברים, לא הגיב ועזב את בית הכנסת מבלי לדרוש. מהומה פרצה בבית הכנסת והזקן הנכבד שישב כאמור בשורת ה'מזרח' נקנס בסכום גבוה של מאה זהובים, והורחק מבית הכנסת למשך שנה שלמה [לתולדות הרפורמציאן, עמ' 58].
בעיני מדובר בסיפור מכונן. מה רצה הזקן? בניקלסבורג כיהנו רבנים ידועי שם שנחשבו היו לגדולי הדור. רבנים אלו דרשו משום מה לפני כל נדרי. כעת הגיע הרב הירש, שנחשב היה לרב בלתי רגיל שכן היה תלמיד חכם עצום מצד אחד, אך בעל ידע כללי מן הצד השני שידע להילחם עם הרפורמים בשפתם שלהם, ושינה את סדרי בית הכנסת. הזקן חש שהקרקע היהודית, המסורתית עליה דרך עד היום נשמטת מתחת לרגליו. הרב מחדש כאן מנהג שהרבנים שהיו לפניו לא חששו לו. אני מאמין שהזקן הרגיש שהתיקון הזה רק פוגע בדת.
הרב הירש לעומת זאת ידע שהמנהג הזה נוגד את ההלכה באופן מובהק. נקודה. מדוע הרבנים הגדולים שהיו לפניו נהגו כך? קשה לדעת, אך עובדה היא שהוא כרב אינו יכול להרשות מנהג הנוגד את ההלכה. בסיפור הזה צדק כמובן הרב הירש. ייתכן שהזקן אפילו לא ידע את ההלכה האוסרת את אמירת 'כל נדרי' אחרי השקיעה, אולם הקריאה הזו מעלה אצלי תהייה שאני מניח שעולה אצל עוד גבאים שקוראים אותי כעת.
איך מתמודדים עם מנהגים שאינם עולים תמיד בקנה אחד עם ההלכה 'היבישה'? בבתי כנסת רבים, בעיקר ספרדים, קיימים מנהגים והנהגות שונות שלא תמיד הם על פי ההלכה. אציין דוגמא בה אני נתקל שוב ושוב: עולים לתורה יוצאי עדות המזרח נוהגים לומר עם סיום הקריאה קודם הברכה השניה את המילים "אמת תורתינו הקדושה" ואז לברך. כל מי שהיה בבית כנסת ספרדי נתקל בזה. לאמיתו של דבר מדובר במנהג שאין רוח ההלכה נוחה ממנו [ראה למשל הספר אוצרות ההלכה עמ' 120], שכן מדובר לכאורה ב'הפסק'. נכון הוא שאין זה מעכב, אך בוודאי שלכתחילה היה ראוי לוותר על המנהג הזה.
אני מניח שאם יגיע רב חדש לבית כנסת כזה ויעיר כך לאחד המתפללים הוותיקים או אפילו לגבאי, הלה ייפגע ואולי גם יצעק: "במשך שנים אנו נוהגים כך, וגם הרב הקודם לא אמר על כך דבר, והנה הגיע רב חדש ומנסה לעשות תיקונים בסדרי העלייה לתורה". מה יעשה הרב? האם יעמוד על ההלכה או יוותר? האם יש הבדל בין הלכה שהיא מעכבת למנהג שאינו ראוי כמו הדוגמא הזו? את השאלה הזו אני מציע בפניכם.