בלוגבאי: ה'דרייבר'

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: בלוגבאי

פורסם בשני, 06 ינואר 2014 14:34

נכתב על ידי דוד דואק

ה'דרייבר' של בית הכנסת, ועשירי רובניץ

סיפורו של 'דרייבר' – שליחו של אחד מבתי הכנסת הגדולים בארץ – ומעלליו בארץ הגדולה.

את הסיפור הזה שמעתי מגיסי המשמש כגבאי בבורו פארק שבארצות הברית, והוא אמין לחלוטין. השתלשלות הדברים החלה ביום בו החליט גבאי של אחד מבתי הכנסת הגדולים בארץ לפתוח במסע התרמות ענק לטובת בית הכנסת מאחר שרצה להרחיב את המוסד כך שיכלול גם מקווה טהרה, אולם שמחות, וספרייה תורנית.

הגבאי פנה ל'דרייבר' כלומר לאדם העוסק בגיוס תרומות מעשירי ארצות הברית, גייס אותו למטרה, והבטיח לו סכום נכבד על כל תרומה שתיאסף. אגב, פירושה של המילה 'דרייבר' באנגלית הוא 'נהג'. מאחר שהעשירים היהודים בארצות הברית מתגוררים באתרים שונים, ולא כולם מכירים אותם, נוהגים רבים ממגייסי התרומות לשכור אדם הבקי היטיב במפת הכתובות של רשימת העשירים והוא מסיע אותם, ולעיתים גם מצטרף אליהם בביקור אצל העשיר. מכל מקום, ה'דרייבר' שהכיר את בית הכנסת ואת שמעו הטוב, האמין כי הוא יצליח בקלות לגייס סכומים נאים, ומכאן שחלקו בסכום הנאסף יהיה גדול נענה להצעה והוא חתם על חוזה עם הגבאי.

אלא שלצערו הרב של ה'דרייבר' לא האירה לו ההצלחה פנים. אולי היתה זו תקופה כלכלית קשה בארצות הברית, ואולי היה זה פשוט מזלו שבגד בו, מכל מקום, לאחר שלשה שבועות הצטבר בידו סכום שאינו גבוה במיוחד. הוא כמעט החליט למשוך את ידיו מהעניין אלא שאז הוא שמע על אדם עשיר במיוחד, חסיד של חסידות רובניץ [החסידות המקורית לא נרשמה כדי לשמור על פרטיות האנשים], המסוגל לתרום סכום נאה במיוחד.

עם בוקר נקש האיש על דלת ביתו של החסיד העשיר וביקש לקבוע פגישה. האיש הסכים ולמחרת הופיע בביתו ה'דרייבר' והציג בפניו את העניין. העשיר מיהר לנענע בראשו לאות שלילה ואמר: ידידי, חבל על זמנך ועל דבריך. אינני נוהג לתרום סכומים גבוהים למוסדות שאינם שייכים לחסידות רובניץ. אני מצטער.

ה'דרייבר' כמעט התייאש אך אז נצנץ במוחו רעיון. הוא ביקש מן העשיר לצאת לרגעים מספר, ולאחר מספר דקות שב עם סכום גבוה של שלושים אלף דולר במזומן. הוא הוציא אותם מכיסו ואמר לעשיר: "אני מבין שאינך יכול לתרום, אך האם תיאות לעשות לי טובה? אני נושא אתי במכוניתי סכום גבוה של עשרות אלפי דולרים ואני חושש שהם ישדדו ממני. האם תסכים להמיר לי אותם לש'יק, כלומר להביא לי ש'יק שלך תמורת הסכום במזומן"?

העשיר שהרגיש מעט לא נעים על סירובו לתרום נענה במשחה להצעה הפשוטה הזו, נטל את המזומן וכתב לאיש ש'יק על סך שלושים אלף דלר. עם הש'יק פנה ה'דרייבר' לעשיר גדול נוסף מחסידות רובניץ וביקש ממנו לתרום לבית הכנסת. העשיר כצפוי סירב, וה'דרייבר' אמר לו לפי תומו:

"מעניין שחבירך העשיר מהחסידות, תרם סכום עצום למוסד שלנו"

העשיר השני צחק ואמר: הוא תרם? אם הוא תרם אני מוכן לתרום בדיוק כמה שהוא תרם.

ה'דרייבר' מיהר להוציא את הש'יק של העשיר הראשון, ולעיניו הנדהמות של העשיר השני התנוססה חתימתו של ידידו על סך של שלושים אלף דולרים. הוא האדים, אך מאחר שהיה אדם מכובד וישר, ניגש לכספת והוציא משם סכום של שלושים אלף דולרים בדיוק. הדרייבר שיגר את הסכום בניכוי העמלה הגדולה שלו, והכל היו מאושרים.

אלא שכעבור ימים ספורים פגש העשיר השני את ידידו העשיר הראשון וסיפר לו את דבר המאורע. בתוך זמן קצר הבין העשיר את התרמית והוא מיהר לתבוע את ה'דרייבר' לדין תורה כשהוא טוען כי הוא רימה אותו והוא חילץ ממנו שלושים אלף דולרים במרמה. טענתו המרכזית היתה כי אם הוא היה יודע שחבירו לא באמת תרם שלושים אלף דולרים, הוא לא היה תורם למוסד הזה שאינו נמנה עם המוסדות אליהם הוא רגיל לתרום ולו פרוטה אחת.

הסיפור האמיתי והמעניין הזה הסתיים בהפתעה לא פחות גדולה. הדיינים פסקו כי הדרייבר אינו חייב להחזיר לו את הכסף, שכן בסופו של יום הוא תרם את הממון לצדקה. כלומר היתה פה צדקה חוקית והגונה, והנסיבות שהובילו אליה לא פוגמים בתקינותה.

המסקנא שלי היתה שהדרייבר אולי הצליח לגזור קופון יפה מהסיפור, אך אני מאמין שהידע על כך פשטה במהירות בין העשירים באמריקה, ומלאכתו מכאן והלאה לא תהיה כה קלה.