- אתם כאן:
- עמוד הבית
- מדריך לגבאי
- בלוגבאי
- בלוגבאי - שטריימל
בלוגבאי - שטריימל
- פרטים
- קטגוריה: בלוגבאי
- פורסם בשני, 15 נובמבר 2010 15:02
- נכתב על ידי דוד דואק
חורף בריא לכולם
כאן דוד הגבאי. מה שלומכם? למרות שעברו ותמו הימים הנוראים ותקופת החגים הסתיימה מזמן [אגב אולי בשבילכם היא כבר היסטוריה, אני עדיין ממתין בסבלנות לאותם עשרות תרומות שנדבו כל העולים שזכו בכיבודים שונים ונדבו סכומים ניכרים לקופת בית הכנסת] חשבתי לספר לכם על מקרה מרתק שארע לידיד טוב שלי, גבאי גם כן, בשם ר' זלמן, או כפי שהוא מכונה בחיבה ר' זלמל'ה ושפורסם גם בעיתון ילדים בשם זרקור.
ר' זלמלה אוהב לצאת מידי פעם לאחר תפילת מנחה או ערבית לטייל בשוק הפשפשים שנמצא לא רחוק מבית הכנסת שלו. למה הוא אוהב כל כך את שוק הפשפשים אין אני יודע. אולי סובל חס ושלום ר' זלמל'ה מהמחלה האיומה המוכרת יותר בשם קמצנות וכדומה או אולי סתם חשקה נפשו לראות אנשים וכלים לא שגרתיים. הוא אומר שהאווירה האקזוטית [זו המילה בה הוא אוהב להשתמש] וההמולה מזכירה לו ימים של פעם. אני מנסה להזכיר לו שהוא בן 43 ופעם לא היה רחוק כל כך ובעצם למה הוא מתגעגע, אבל ר' זלמלה לא מתייחס וממשיך לבקש שם בדבקות.
והנה בפעם האחרונה עת הסתובב ר' זלמלה בין הדוכנים וחיפש שוב נואשות מנורת נחושת עתיקה ב 5 שקלים הוא רואה אדם בעל מראה פנים גס למראה עומד מאחורי דוכן עליו מונחים מברשת שיער ישנה, קומקום חשמלי ללא חוט, ספר ברוסית, מזוודה ריקה, ו.. לא תאמינו – שטריימל. כן, הכובע החסידי העגול הנחבש על ידי חסידויות שונות בשבתות וחגים לאחר נישואיהם.
כאשר ניגש ר' זלמלה לאותו ברנש הוא מבחין כי השטריימל כמעט חדש, והוא שואל בזהירות למחירו
50 שקל עונה המוכר בחוסר סבלנות
ר' זלמלה מיהר לרכוש את השטריימל ומייד חייג אלי להתייעצות. אנחנו מסכימים במהירות כי השטריימל גנוב כפי הנראה שכן מחירו של שטריימל חדש עולה קרוב ל 2000 דולר, ובמיוחד כאשר מדובר בשטריימל יוקרתי כגון זה שנרכש על ידי ר' זלמהלה.
אבל כיצד נדע למי שייך השטריימל שאל אותי ר' זלמהלה הרי יש אלפי חסידים עם שטריימלים זהים.
לאחר מחשבה והתלבטות החלטנו להתקשר לברוכי בן לאחד המתפללים בבית הכנסת שלי שלמיטב ידיעתי משתייך לאחד מן החסידויות החובשות את סוג השטריימל המסויים הזה.
ברוכי הקשיב לסיפור המעשה צחק ואמר שאם נביא לו את השטריימל ידע מיד למי הוא שייך.
תמיד ידעתי בסתר לבי כי ברוכי הוא בחור מוכשר, היו תקופות בהם חשבתי כי הוא אפילו ברוך כשרונות אך מעולם לא שיערתי אל נכון כי ניחן הוא גם ברוח הקודש בטלפתיה או כל כח רוחני אחר.
מכל מקום לא התמהמהנו ונסענו במהירות לביתו של ברוכי בבני ברק. ברוכי נטל את השטריימל ובזהירות הפריד את ה'כיפה' כלומר את החלק העליון של השטריימל העשוי קטיפה מן החלק התחתון העשוי מפרוות שועלים. בחלק הפנימי של החגורה שהחזיקה את הפרווה היה כתוב באותיות ברורות: נפתלי קלפהולץ רחוב האדמו"ר מגור 12 מספר טלפון וכו'.
כמה פשוט חשבתי, וחזרתי להסתכל על ברוכי כאחד העם.
משיחת הטלפון התברר כי באחד הפעמים עת שעה נפתלי הצעיר שהתחתן זה לא מכבר [ועל כן קיבל את השטריימל כמתנת חתונה] בתחנה המרכזית נכנס הוא רגע לחדר השירותים הציבורי ובחפזונו שכח את קופסת השטריימל היקרה אליה עדיין לא הורגל. שעה לאחר מכן, כשכבר נזכר, לא היה במקום כל זכר לאבדה היקרה.
את שמחתו העצומה של נפתלי ושל אשתו הצעירה אני לא אשכח.
גם את הערתו הצוננת של ר' זלמהלה שסנט בי שוב ושוב: עכשיו אתה מבין מדוע אני אוהב ללכת כך כך לשוק הפשפשים?
