השלב הראשון הוא כמובן המוטיבציה. ההנעה והרצון לבנות לעצמנו קהילה בנוסח מסויים –במקרה שלנו נוסח אשכנז- ולהקים בית כנסת. באזור מגורנו אמנם פעילים ארבעה בתי כנסת אולם לא בנוסח ובמנהגים שלנו. רשימה ראשונית שנערה העלתה כי קהילתנו הפוטנציאלית מונה קרוב לחמשים משפחות. כיוון שכך נפלה ההחלטה להקים בית כנסת משלנו.

 

 

 

כעת יש לאתר שטח. לשם כך יש לפנות לעיריה. המחלקה המטפלת בנושא כגון זה היא "וועדת איתורים". לאחר דיונים, וויכוחים, ומריבות שמטבע הדברים אין כאן המקום לפרטן, יועד לנו שטח. חלף חודש, ומהעיריה נמסר לנו כי השטח הזה מיועד בעצם לארגון, מוסד, אחר. מכתבים חדשים נשלחו, צעקות ריטואליות נצעקו והוענק לנו שטח חילופי המיועד במקורו לחניון. העיריה מתוך רצון טוב [או משיקולים פוליטיים תועלתיים] יישרו, זיפתו, והכינו את הקרקע לשם בניית המבנה.

 

 

 

בשלב זה חובה להצטייד באישור ממחלקת ההנדסה של העיריה. ללא אישור המבנה ייהרס על ידי העירייה. האישור כולל מספר תנאים: תכנית מהנדס, קבלן מוכר על ידי העיריה [גמיש], ציפוי אבן חיצוני, תכניות פנים וחוץ וכן הלאה. למילוי התנאים הללו יש לפנות למהנדס, למעצב פנים, מומחה למפרט טכני המסוגל לייעץ ולהמליץ על כל המפרט הטכני מגובה הבניין, סורגי החלון, איכותם וגודלם, ועד לטיב הברזים שבחדרי השירותים.

 

 

אחד מן תנאי הזכאות לתקציבים, שטח, ומבנה הוא הקמת עמותה רשומה. ובכן הקמנו עמותה. להקמת עמותה פונים לרשם העמותות. קובעים חברי עמותה ומצהירים כי אין האגודה מעוניינת להרוויח וכו' את שאר הפרטים תקבלו אצל הפקיד. תודה.

 

 

אנשים בעלי אמצעים, פונים בשלב הזה לקבלן מוכר ומציעים לפניו את תוכנית הבנין המפוארת. הקבלן מבקש דמי מקדמה ומתחיל בבנייה. אצלנו, אנשים צעירים וחסרי אמצעים עדיין הוחלט על רכישת מבנה נייד, כמין קראוון שהוא כמובן זול יותר. אלא שגם מבנה נייד אינו רכישה של מה בכך. 'קראוון' העונה על דרישותינו בהיבט הקיבולתי שלו מגיע לסכום של כמאה וחמשים ושלושה אלף שקלים. 'קראוון' כזה כולל בתוכו בידוד מפני חום וקור [פנלית], חדרי שירותים, ברזים, מטבח המאכלס ארונות ומשטחי שיש, תאורה, ריצוף, ודלתות.

כדאי להדגיש כי לפני החתימה וההסכם הסופי על המפרט הטכני יש לבחון ולבדוק היטיב מה כולל המפרט. שכן דברים אלמנטרים כגון מדרגות למבנה לא נכללו אצלנו כחלק מן המפרט, והקבלן שאתו התקשרנו, סרב ליטול זאת על עצמו בטענה ש"רק מה שכתוב במפרט זה מה שהוא בונה".

 

 

 

 

אם כן מהיכן מביאים כסף? מאפה משיגים 153,000 אלף שקלים, כאשר סכום סוריאליסטי זה אינו כולל את הרהיטים, ספרי תורה, פרוכות, וספרי תפילה?

בשלב הראשון פרסמנו מודעות המזמינות את הציבור לכנס יסוד בו יוכרז על הקמתו של בית הכנסת ונסיונות למציאת פתרונות כלכליים. באסיפה הוחלט כי כל אחד מחמשים המשתתפים יחתום על 'הוראת קבע' בה הוא מתחייב על סכום של 120 שקלים למשך שלוש שנים. בחישוב פשוט עולה כי בנטילת הלוואה מהבנק [או מגמ"ח למי שמסוגל...] יעמוד ההחזר החודשי על ששת אלפי שקלים. חמשים מתפללים התורמים 120 שקלים כל חודש מגיעים בדיוק לסכום זה.

 

 

 

לאחר שסיכמנו עם קבלן, ונחתם החוזה, החלה העבודה בשטח. יציקת ביטון, קירות, תקרה, קרמיקות, וכן הלאה. חשוב לציין כי העסקנו, אנחנו, המתפללים מהנדס עצמאי בכדי שיעקב אחרי עבודת הקבלן עד לבנייתו המושלמת בשעה טובה.

 

 

מבנה בית הכנסת שוכן מחוץ לגדר היישוב. מיקום חריג זה הציב בפנינו ארבעה קשיים: א] חיבור לחשמל. ב] חיבור למערכת המים והביוב. ג] פתיחת או פריצת גדר היישוב. ד] הרחבת גדר העירוב. מיותר לציין כי כל פרוצידורה אינה נעשית בחינם והתשלום איננו נמוך. לאחר מאבק עם העיריה הוחלט כי הם יממנו את פריצת הגדר, את מערכת החשמל, בעוד החיבור למערכת הביוב, [שהתבררה כפרוצידורה היקרה ביותר] מוטלת עלינו.

השבת הראשונה קרבה ובית הכנסת עדיין עומד מחוץ לשטח המוקף בעירוב. נסיונות קדחתניים לפתור את הבעייה עלו בתוהו. רב המקום הוזמן וניסה להעלות פתרונות הלכתיים יצירתיים. מונחים כמו "צורת הפתח" "כרמלית" ועוד ריחפו באוויר, ובכל זאת לאחר גם שעה ארוכה הסתבר כי פיתרון אין.

והנה שעה לפני שבת העלה אחד מן הגבאים הצעה לפיה יוזמן מנהל העבודה הערבי וירחיב את גדר הברזל מסביב לבית הכנסת. הפיתרון כמו כל הפתרונות הגאוניים, התגלה כפשוט וקל לביצוע, ולאחר כעשרים דקות של עבודת טרקטור מהירה קם בית הכנסת והיה בתוך העירוב.

 

ספר תורה, בסייעתא דשמיא ובסיוע נדיב נתרם עבור בית הכנסת. ריהוט ישן הושאל מבתי כנסת אחרים בעיר עד ש"נעמוד על הרגליים". כעת נותר רק נושא ה'ביטוח'. פוליסת ביטוח עשויה לכלול את מבנה בית הכנסת, את הריהוט, את הספרים, וכמובן את ספר התורה. חלק מבתי הכנסת רוכשים פוליסה רק על ספר התורה, אנו רכשנו פוליסה המבטחת את כל תכולת בית הכנסת. המחיר אגב 1800 שקלים בלבד לשנה.

 

קידוש מפואר. מתפללי בת הכנסת על נשותיהם וטפם התכנסו בשבת הראשונה, "שבת בראשית" מבחינתנו, לקידוש ערוך כיד המלך בהשתתפות רב העיר, ראש העיר וסגניו, ומתפללים רבים מכל האיזור. שבוע לאחר מכן חגגנו את הכנסת ספר התורה וכעבור חודש את טקס 'חנוכת הבית'.