אריה זולטי

 

ז'יד, ז'ידון, יהודון, נשמעו הקריאות מפיהם של עשרות צעירים שיצאו מהבילוי השבועי בפאב המקומי בווילנא. היה זה בשעה שיצאנו מבית הכנסת הגדול של קהילת יהודי ווילנא. הפאב ששוכן במרחק של עשרות מטרים בלבד מן מבנה בית הכנסת, מאלץ את המתפללים לעבור ליד הפאב ההומה צעירים אנטישמיים, או סתם משועממים, כשהם מצידם פוצחים בקריאות גנאי שלא את כולן הבנו.
 

בית הכנסת הגדול של וילנא הוא בית הכנסת  היחיד שפעיל כיום. ההסבר הפשוט הוא משום שאין בווילנא כמעט יהודים, ואלו שישנם מתבוללים בחלקם.
 

בית הכנסת פעיל רק בשבתות וחגים כשהוא מאכלס באורח קבע בין עשרה לשנים עשר אנשים זקנים מאד. "בכל שנה" אומר לי הגבאי ר' אברהם בהומור מקברי "מתקפל לו מתפלל אחד. עוד מעט לא יהיה לנו מנין".
 

אלא שמנין עדיין יש. בעיקר אודות לאורחים הרבים הפוקדים את העיר והבאים להתפלל במקום התפילה היחיד "בית הכנסת הגדול". בביקורי האחרון במקום פגשתי שתי דמויות מענינות ומוכרות: שר האוצר רוני בראון, ויו"ר הכנסת לשעבר רובי ריבלין. 
 

רובי ריבלין, התפאר כי הוא מצאצאיו של הגאון מווילנא. ורוני בראון, האשכנזי הכל כך ישראלי, נדמה היה כאילו אינו קשור כלל למקום. חששתי כי אאלץ לעזור לו 'לדפדף' בסידור. אלא שאז כובד בראון לגשת לתפילת מוסף של שבת. אם רוני בראון נחשב לשר אוצר טוב בעיני התעשיינים ומובילי הכלכלה איני יודע, איש נדל"ן אני ולא כלכלן, מה שכן יכול אני לספר כי התפילה של בראון היתה חפה מכל טעות, הוא ניגש כבקי ורגיל והתפלל בנוסח ליטא כשהוא הוגה את המלים בלשון הקודש כאילו היה בחור ישיבה קלאסי בישיבת פוניבז'. 
 

וההיגוי והנוסח המדוייק לא דבר קל ערך הוא כשמדובר בקהילת וילנא, שכן גם אם אחוז ההתבוללות באירופה בכלל ובווילנא בפרט גבוה, וגם אם המתפללים הבודדים המגיעים לבית הכנסת בשבת נעזרים במכונית, הרי שעל הנוסח הליטאי המדוייק שומרים הגבאי והמתפללים כעל אוצר זהב. יהודי שיחפוץ להתפלל בנוסח תימן או בנוסח ספרד בווילנא מוטב לו שיישאר בבית ולא יסתכן בזעמם של המתפללים והגבאים.
 

אחד הדברים המרתקים בבית הכנסת הגדול הוא ארון הקודש. וליתר דיוק מיקומו הגיאוגרפי. לארון הקודש יש לעלות בגרם מדרגות והוא נמצא כביכול בקומה השניה של בית הכנסת. ליד בית הכנסת נמצא ביתו של הרב חיים עוזר גראדזענסקי זצ"ל מי שהיה מנהיג יהדות אירופה בתקופה שקדמה לשואה, ואחד המפשפיעים הגדולים על דמותו ואופיו של היהודי ה'חרדי'. 
 

גם בית הקברת היהודי נמצא לא הרחק. הגבאי ר' אברהם דאג לנו למפתח ובמוצאי שבת ניגשנו להשתטח על קברי הגאון מוינא ומשפחתו.גם גר הצדק הידוע קבור שם.
 

ומכל מקום, את הישראלי שבתוכי פגשתי דווקא בדמויותיהן של שתי סטודנטיות חייכניות שהחלו להפתעתי לשוחח אתי בעברית. לדבריהן הן, כמו רבים אחרים, מגיעים לליטא ללמוד רפואה באחד מהאניברסיטאות שבה בעקבות מצוקת תנאי הקבלה הידועים אצלנו בארץ. 
 

מה שכן, ענין אחד אקויווילנטי היה לריטואל הישראלי הכל כך מוכר: בכניסה לבית הכנסת עמדו שני גברתנים ובפנים חמורות בדקו את המבקרים.