דינים ומנהגים לחודש ניסן, חלק ב
- פרטים
- קטגוריה: דינים ומנהגים
- פורסם בשלישי, 31 מרס 2015 13:11
- נכתב על ידי יוסף שי
עולם כמנהגו נוהג - סדר המנהגים, המצוות, וההנהגות לחודש ניסן – חלק שני
ממוצאי יום טוב הראשון פסח נהגו לספור ספירת העומר עד גמר שבעה שבועות. ספירת העומר היא מדברי סופרים וכן דעת רוב הפוסקים, אך יש שפסקו שהיא מדאורייתא.
בנוסח 'לשם ייחוד' שקודם הספירה יש שנהגו להשמיט את הפסוק 'וספרתם לכם... שבע שבתות תמימות תהיינה" שהרי אין מדובר כאן במצווה דאורייתא. ולכן גם אין לומר 'לקיים מצוות עשה', שהרי לא מדובר במצווה דאורייתא, ועל כן יאמר 'לקיים מצוות ספירת העומר' – שהיא מצווה דרבנן.
אמנם האשכנזים נהגו לומר את הפסוק הנ"ל, ואף אומרים 'לקיים מצוות עשה'.
את ספירת העומר יש לומר בעמידה, וראוי לאומרה בציבור. ולכן אם נכנס לבית הכנסת, והציבור אומר ספירת העומר, יאמר עמהם אף שעדיין לא התפלל ערבית – שכן ברוב עם הדרת מלך.
נשים פטורות ממצוות ספירת העומר, לפי שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.
אם שכח באחד הלילות לספור, ולא זכר להשלים את ספירתו ביום שלמחרת, יספור מכאן ואילך ללא ברכה.
בקהלות רבות, בעקבות ההלכה הקודמת, נהגו לספור גם ביום, כדי שמי ששכח בלילה, יוכל לאחר שספר ביום, להמשיך מאותו לילה עם ברכה.
קטנים רשאים לספור בברכה, ואף אם שכחו לילה אחד יכולים להמשיך לספור בברכה, שכן הוריהם מלמדים אותם לעשות זאת לשם מצוות חינוך.
מי שהיה קטן וברך, ובאמצע ימי ספירת העומר גדל, יש אומרים שאינו יכול להמשיך לברך, שכן הספירה שספר עד עכשיו בקטנותו נחשבת כאילו לא ספר כלל, אולם רוב הפוסקים חולקים וסבורים שמה שספר בקטנותו מועיל לו גם בגדלותו ויכול הוא להמשיך ולברך.
את הספירה מתחילים לאחר צאת הכוכבים. ביום הראשון אומר: 'היום יום אחד לעומר', ויש שנהגו לומר 'היום יום אחד בעומר'.
כאשר מגיע לשבעה ימים, סופר הימים והשבועות ויאמר: היום שבעה ימים שהם שבוע אחד לעומר, וכן 'היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד לעומר וכו'.
לפי הספרדים אומר: 'היום שבעה ימים לעומר שהם שבוע אחד', וכן 'היום שמונה ימים לעומר שהם שבוע אחד ויום אחד'.
מנהג חסידים לעשות צורת מפתח בצק של חלות שאופים לשבת שאחרי הפסח.
כשחל כב בניסן בשבת [אסרו חג] בארץ ישראל, קוראים בפרשת שמיני. בחו"ל יום זה הוא יום טוב שני של פסח וקוראים בו את פרשת היום. פרשת שמיני אם כן נדחית לשבת הבאה. בהמשך הפרשות משתוות כאשר בארץ ישראל קוראים את בהר ואת בחוקותי בנפרד – כלומר ב-2 שבתות, ואילו בחו"ל קוראים אותם ביחד.
באסרו חג, שהוא יום טוב שני בחו"ל מתפללים כמו שביעי של פסח. אין גומרים את ההלל, ומוציאים שני ספרי תורה. בראשון עולים חמישה וקוראים מ'כל הבכור' [דברים טו'], עד 'כברכת ה' אשר נתן לך'. אומרים חצי קדיש, והמפטיר קורא בספר השני בפרשת פנחס 'והקרבתם'. אומרים חצי קדיש, ומפטירין בישעיהו י 'עוד היום בנב לעמוד', עד 'כי גדול בקרבך קדוש ישראל'.
מנהג ישראל לקרא פרקי אבות בכל השבתות שאחר הפסח עד ראש השנה, ויש שקוראים זאת רק בין פסח לשבועות. והרבה טעמים נאמרו בזה וביניהם: לפי שימי הקייץ הם ימי תענוגות, ופרקי אבות הגדושים במוסר ויראת ה' משיבים את האדם לעבודת הבורא.
את פרקי אבות, נוהגים לקרא לפני מנחה.
יש שנהגו ללמוד בימים אלו את שמונה פרקים לרמב"ם.
יום כ"ו בניסן הוא יום פטירת יהושע בן נון, וראוי להתענות ביום הזה.
יש שנוהגים להתענות שני וחמישי ושני אחר חג הפסח ואחרי חג סוכות, והם נקראים תעניות בה"ב [והטעם שמא מתוך ימי השמחה ומשתה החג באו לידי עברה, ועל כן מתענים לכפרה]. הספרדים לא נוהגים להתענות תעניות אלו.
את התעניות הללו מתחילים בחודש אייר מאחר שבחודש ניסן אין להתענות.
אין נושאים נשים, ואין מסתפרים מפסח ועד ל"ג בעומר, ויש הנוהגים מראש חודש אייר ועד שבועות או עד לג בעומר.
כ"ז בניסן, הוא יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
לוקט מספרים רבים ביניהם: לוח דינים ומנהגים-היכל שלמה, ילקוט יוסף, נטעי גבריאל. המדור נועד לעורר את לב המעיינים.